מאז ומתמיד אהבתי לקרוא את קאלווינו. רק שעבורו צריך להיות במצב רוח אקספרמינטלי.
לאלו שקראו ולא נהנו, בטח שאני יכול להבין אותם. תסכול על מלא יש כאן.
כל מטרת הספר היא להדגים ולהדגיש מה עושה חווית הקריאה לאדם.
בכלל, מה זה בעצם ספר? למה לנו לבזבז את חיינו בקריאה? מה חשוב לנו בזמן הקריאה?
הספר הזה ללא ספק רכבת הרים פוסט מודרנית, מתקן שעשועים אינטלקטואלי, ובעיקר מראה ענקית שמוצבת מול הפנים של כולנו, הקוראים.
הגיבור של הספר הוא הקורא ואני לדוגמא, ממש לא גיבור :-)
קאלווינו פותח בפנייה ישירה אל הקורא ומתחיל בנקודה כשאתה קונה את הספר החדש שלו, מתיישב בכורסה הנוחה ומתחיל לקרוא, אך בדיוק כשאתה נשאב לעלילה משהו משתבש בהדפסה, הפרק נפסק באמצע והעמודים הבאים שייכים בכלל לספר אחר. כשאתה חוזר לחנות הספרים כדי להחליף את העותק הפגום אתה פוגש שם את....
לאחר כל פרק אתם מנסים להשיג את ההמשך של הרומן הקודם, אך מוצאים את עצמכם נזרקים לתוך רומן חדש לחלוטין, הספר מורכב מעשר..... לחלוטין, כשביניהן מחברים פרקי מעבר שעוסקים במסע שלך ושל.... בעקבות המילים האבודות.
הרעיון האדיר של קאלווינו טמון בדרך שבה הוא מפשיט את המחיצה והופך את הקורא לדמות הראשית, כך שהעלילה האמיתית היא חוויית הקריאה עצמה, הציפייה, האכזבה כשהסיפור נקטע והתשוקה לדעת מה יקרה בהמשך.
אפשר גם לקרוא עשרה סיפורים קצרים מעולים עם סיומות סמויות מעין.
עשר ההתחלות של הרומנים מהוות מפגן שליטה מטורף בסגנונות שונים, כשקאלווינו מדלג בין סוגות ספרותיות בקלות מרגיזה ומדגים את האופן בו סופרים מושפעים, מעתיקים, מנסים להשמע כמו וכולי.... וכל זה על שבלונות שכולנו מכירים כקוראים.
מתחת למעטפת ההומוריסטית והקצבית הוא מעלה שאלות עמוקות על מה הופך ספר לטוב, למה אנחנו צמאים לסוף, והאם ההנאה מהקריאה טמונה בכלל בציפייה של ההתחלה ולא בפתרון הסופי.
מי שמחפש עלילה ליניארית קלאסית עם התחלה, אמצע וסוף מסודרים ימצא את עצמו מתוסכל מול ספר שבוחן את הסבלנות של הקורא בכוונה תחילה, מתגרה בו ומשחק איתו. אבל למי שאוהב ספרות שמשחקת עם החוקים, נמשך למבנים מתוחכמים, ובעיקר מאוהב בפעולת הקריאה עצמה, מדובר בחוויה חד פעמית, מצחיקה ומטמטמת של אשף כתיבה.
"אם בלילה חורפי עובר אורח" הוא תזכורת לכך שספרים הם לא רק דמויות ועלילה, אלא מרחב מפגש בין מוחו של הכותב למוחו של הקורא, ואם זורמים עם המשחק של קאלווינו זוכים באחת מההרפתקאות הספרותיות מהנות ביותר של המאה העשרים.
למי שפספס, תקראו את שמות הפרקים ברצף.... זה למעשה ה....
הציון שלי: 8 מתוך 10
שווה לאלו שמחפשים הרפתקאות ולא סגירות סכמות ספרותיות רגילות.











![הזר [מהדורת 1985]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/4838.jpg)



![הזקן והים [מהדורת 2001]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/1615.jpg)