בחירות.
כן, בחירות.
אני חושבת שהגיע הזמן ובשלה השעה לדבר על כמה בחירות של אנשים בחיים שלהם. נכון, זה החיים שלהם ולא החיים שלי, ועדיין יש בחירות שכדאי לצריך לדבר עליהן. כמו למשל הבחירה של ג'ון ורדון להמשיך את סדרת הבלשים שלו עם הבלש דייב גרני אחרי הספר "לחשוב על מספר". נכון שהספר ההוא, הראשון, העלה איזו נקודה. אבל זו היתה נקודה שלא תלויה מהותית בזהות של הבלש, ועל זהות הבלש אני רוצה לדבר עכשיו. יותר נכון על הבחירות שלו.
דייב גרני, בלש בפנסיה, לשעבר במשטרת ניו יורק, מתגורר עתה עם רעייתו השנייה מדלן באחוזה כפרית. מה הדבר שמחבר ביניהם? לא ברור. לא תכונות אופי, לא אמונה דתית, לא תחומי עניין. תחומי העניין של מדלן הן גינון כפרי, גידור וביות מגוון בעלי חיים כולל בעלה השני, ומגוון חרדות ורגשות לא מובעים. באותו הזמן גרני מתגעגע לעיר ולאקשן של חיי הפשע, ומתפתה פעם אחר פעם לרק עוד פיענוח אחד אחרון ודי, זה כבר החמישי. אז זו שאלה ראשונה של בחירות, והיא מופנית כלפי שניהם.
בספר הזה הגיע זמן לצאת לחופשה. למה יוצאים לחופשה? כדי לגוון את השגרה. ועל כן מה שקורה בדרך כלל זה שמי שגר בעיר נופש באיזורים כפריים ומי שגר בכפר בוחר בנופש עירוני. לא מדלן ודייב גרני. כלומר גרני, לו היו שואלים אותו היה מוותר על החופשה כליל, אבל מדלן בוחרת בנופש במקום עוד יותר נידח ועוד יותר כפרי מהבית שלהם שבהרי ניו יורק. ועוד במקום שהוא קר. הנה בחירה לא ברורה. היא מוותרת על גידורים במקרה הזה, וגם בנגינה על הצ'לו שהעסיקה אותה בספרים הקודמים, העיקר לצאת אל הכפור.
מדלן לא מעוניינת בחקירות של דייב, אבל נעתרת לעשות קפיצה קטנה בדרך אל אגם הזאבים, שם מתגורר מטפל בהיפנוזה שעוזר לאנשים להימנע מעישון ועכשיו מואשם בגרימת התאבדות של ארבעה פציינטים שלו לשעבר. המטפל לא מעוניין במעורבתו של גרני. זו האחות שלו שמעוניינת וסוחפת את דייב ומדלן למקום סחוף רוחות וקרח, עתיר זאבים חיים ומפוחלצים, דמויות מוזרות ומשונות, והמון מכשירי מעקב משוכללים. מנגד מדלן מסתגרת בתוך עצמה, נזכרת באירוע טראגי מהילדות שלה ומרבה במקלחות ואמבטיות חמות כי האיזור, ובכן, קר. אמרנו שהוא קר? אז עוד יותר קר. בשלב כלשהו הפסקתי לעקוב אחרי פרטי העלילה כי הקונספירציות היו סבוכות מדי לטעמי, והמשכתי לקרוא רק מתוך אינרציה.















