קומדיה רומנטית - זה לא!
וחבל. כי אהבתי את שם הספר, אפילו הכריכה הסכרינית לא צרמה לי.
ובמאמר מוסגר: נכון - כל אחד יכול להחליט שהוא כותב ספר, אבל זה שקומדיה רומנטית זה ז'אנר קליל לקריאה לא אומר שקליל לכתוב אותו...
למחברות הספר, שמסתבר ששילוב שמותיהן יצר את שם הסופרת הרשום בכריכה - היה חשוב להדגיש שהן באות מעולם אקדמי נחשב ביותר (אחת דוקטורט למדעי מוח והשנייה יועצת יוקרתית בתיכון עם נוער מסכן), לכן הן גם בטוחות ש...
מה הבעיה לכתוב קומדיה רומנטית?
אז זהו.
לכאורה הספר עונה על כל הכללים המוסכמים בז'אנר - שהופכים אותו לקליל: דמויות קלות לעיכול, נופים מרהיבים, טיסות, חופשה עם אוכל טוב וכל השאר. וכמובן התפתחות עלילתית צפויה מראש שבו שני הגיבורים הצעירים והסטרייטים מתאהבים.
אבל יש - מעבר לסימון וי על כל הכללים של קומדיה רומנטית - אלמנט חמקמק שאמור להופך אותה למהנה.
אני חושבת שמה שהפריע לי ביותר ליהנות מהספר היה הניסיון של המחברות להלביש את התמחותן המקצועית של על הדמויות, ולכן (כנראה) כלל הדמויות בנות 30 פלוס, למרות שמבחינה רגשית הייתי משתכנעת באותה מידה אם הדמויות היו בנות 19-21.
דמות האישה המרכזית בעלילה היא בעלת תואר שני בתחום הביולוגיה, והגבר הוא מתמטיקאי (אף שהוא מאוד מבין בנפש האדם, בניגוד לסטיגמה). מה שמזכיר מאוד את שתי כותבות הספר. זה קצת הרגיש לי כאילו הן רוצות להוכיח: "הנה, גם איתנו כיף! מדעי המוח ומתמטיקה וגם להבין את נפש האדם זה לא משעמם..."
הבעיה שלי עם ה"הכלאה" הזו בין העולם הערכי והמוסרי (המתנשא על הלומדים באוניברסיטה של החיים) ובין דמויות הגיבורים שנתפסות כמחוספסות ופורצות גבולות -
מתבטאת פה בכמה מקומות שלא אוכל לפרט את כולם.
אך כדי לסבר את האוזן אומר שלפעמים עודף השתדלות יוצר את האפקט ההפוך.
כמו למשל - דמות הגבר המרכזי בסיפור היא מתמטיקאי מתבודד. לצד זאת - הסופרות יצרו לו הבנה רגשית עמוקה באנשים.
אני מבינה שהיה פה ניסיון להפוך אותו לדמות לא סטריאוטיפית, אך בואו נזכור שסטריאוטיפ זה חלק בלתי נפרד מהז'אנר...
ויש לכך סיבה!
כי במקרה של הספר הזה - גבר עם הרבה הבנה רגשית לא צפויה, שמשתמש ביכולותיו הרגשיות ללא הגבולות האתיים והמקצועיים שאמורים לשמור על היחסים בריאים...
גבר שבטוח שהוא הטוב בסיטואציה - לוקח את הרע משני העולמות!
מבחינתי יש פה שילוב של ההתנשאות המוסרית הידועה של אנשי אקדמיה - יחד עם דמות הגבר בעל הצורך התמידי לבחון גבולות ולקרוא תיגר על העולם המוגן היררכית שיוצרת האקדמיה. והשילוב הזה יוצר דמות בעלת שני פרצופים, או במילים אחרות - גבר המתנהל בצורה נרקיסיסטית מובהקת.














