סמדר שיר היא סופרת ידועה בשוק הספרות, היא כתבה יצירות בשם גלי והרבה ספרים לבני נוער, תירגמה ספרים ממותגים כמו קטנטנות, המורדים ועוד. היא גם כתבה למבוגרים הנושא העיקרי שלה הוא שכול,ארץ ישראל ועבודתה כעיתונאית. הספר הזה הוא ספר עלילתי המתאר את חייה של אישה קריירסטית בת 40 פלוס עם 7 ילדים בתקופת מלחמת לבנון השנייה, והיא צריכה לסקר את המלחמה במקלטים בצפון כשבנתיים היא מארחת משפחה מהצפון וביתה איילת היא בקורס טייס מפחדת על חייה.
ההתחלה של הספר הייתה מוצלחת עד שהחל הנפילה, הרגשתי שאין כאן עלילה מסזפיק מעניינת ואולי בסוף הספר היה איזה טעם של עוד. היו רגעים שתהיתי למה אני קוראת? הרגשתי כאילו אני קוראת טור של רענן שקד, או של כל עיתונאי אחר בתקופת מלחמה. שיר בהחלט ניסתה ליצור עניין בסוף הספר. הבעיה העיקרית וזה לא אומר שהספר גרוע. לא כל עיתונאי יכול לספר סיפור חדשותי ולהפוך אותו לעלילה. צריך לדעת לספר אותו, אחרת הוא מעייף את הקורא ואז זה לא נקרא ספרות נקרא פובליצסטיות.
מה שכן לזכותה הוסיפה איזה הגגיים נוסטלגים לתקופת שנות ה2006, שירים שנשמעו הערצה להראל סקעת, כוכב נולד, גוש קטיף ועוד.




![מימין לציונות [עורך: אבי שילון]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024898.jpg)







