שמה נפשי בכפי ומתחילה לכתוב סקירה, בתקווה שלא יהיה גורלה כגורל הסקירה הקודמת, ולא תיבלע על ידי מפלצת הסקירות. זה ספר שיושב אצלי בארון הספרים והוא חלק מסדרת "לקרוא או למסור" כדי שלא יצטבר יותר מדי אבק על חפצים שאינם בשימוש. ממה שזכור לי קראתי את הספר הזה לראשונה בגיל מאוד מאוד צעיר, צעיר מדי כנראה, משום שרבתי עם הספרייה - לא הסכימו להשאיל לי ספרים שמותאמים לשתי כיתות מעל מה שהייתי, ולכן קראתי ספרי מבוגרים הארד קור ממה שהיה בבית, בהחלט עזר לספרניות הניסיון שלהן לחנך. אמנם על הספר מוזכרת זכייתו של בשביס זינגר בפרס נובל לספרות בשנת 1978, והוא יצא כנראה בשנות התשעים שבהם כבר הייתי בוגרת, אבל יש גירסה מוקדמת יותר של הספר, ואותה כנראה קראתי, להערכתי בגיל שתים עשרה או קצת יותר, שזה לחלוטין מוקדם מדי עבור הספר הזה.
בשביס -זינגר הכניס את שמה של אמו בת שבע לשם משפחתו, בתור כבוד והוקרה. הוא היה בן של דיין, כלומר שופט ומגשר קהילתי בפולין. הוא כתב בעיקר ביידיש ואת נאום הזכייה שלו בנובל הוא התחיל ביידיש והמשיך באנגלית. את הספר הזה תרגם חיים פלג, שאינו קרוב משפחה שלי על אף השם הזהה.
העלילה מתרחשת בפולין במאה השבע עשרה, לאחר הפרעות שנודעו בשם "פרעות ת"ח ות"ט", כלומר השנים הן 1648-1649. "העבד" הוא יעקב, שריד מפוגרום בכפר שנמכר לעבדות, או שמא נלקח בשבי, והוא עובד אצל גוי כפרי בהרים בשמירה על הרפת ועל הפרות. ואנדה ביתו של הכפרי, מתאהבת בו, ועל אף שיעקב מנסה לשמור תורה ומצוות, וגם את זזכר אשתו וילדיו ההרוגים, הוא בסוף נענה לה. הוא "מגייר" אותה, על אף האיסור החוקי, והם מתגלגלים יחד לקהילה יהודי, בה ואנדה מעמידה פנים ששמה שרה ושהיא אילמת. האילמות נדרשת משום שהיידיש של ואנדה-שרה עילגת ותסגיר את מוצאה הגויי, מה שיסכן אותה ואת כל הקהילה. מעבר לסיפור האהבה, יש כאן סיפור היסטורי שאני לא יודעת עד כמה הוא מבוסס עובדתית והאם בשביס זינגר עשה תחקיר, וכן ביקורת חברתית עזה על הקהילה היהודית שעסוקה עד מאוד בדיני שמיים לדקדוקיהם, אבל מזניחה את עניי אדם לחברו, בגניבה, גזל, לעג, זלזול בעניים ובחלשים ועוד ועוד.
הספר מתחבר לספרים נוספים על התקופה - ברקאי שכתבה נעמי פרנקל ונחמיה שכתב צבי בן מאיר, ובכולם מתחברת העליבות של חיי היהודים בפולין של חמלניצקי יחד עם הדהודי שבתאי בם צבי, הרצון לגאולה, למשיח ולתיקון העולם שיכול להתרחש רק בארץ ישראל. העברית המתורגמת מתנגנת יידישאית, תיאורי הטבע מפעימים ביופיים, ועומדים בניגוד לתיאורים האנושיים הפחות יפים. אני חושבת שהספר מומלץ, אבל לא בגיל 12.


















