גיבורת הספר, דורה (דורית גולדברג), מארגנת מסיבת יומולדת חמישים לבעלה הרפתן, עם קבוצת החברים שלהם מהמושב. יורדים לכנרת, ומשחקים אמת או חובה. בשלב מסוים כשהאלכוהול גבוה והשעות קטנות, יוצאים שם דברים שמתגלגלים באופן לא צפוי. אירועים מהעבר צפים, תכניות לעתיד מתערפלות, ואפילו הביטחון שהיה לדורה בקירות שהיו הבית שלה, מתערער.
הכול יש בספר הזה - השכן שרץ למועצה, היזם שרוצה להקים טורבינות, מי מקבל זכויות של בן ממשיך ומי לא נמצא בקבוצות ווטצאפ חדשות שהוקמו, בנות מתבגרות עם דעות, והתחשבנויות מפעם. כל הווי המושב הוותיק, עם החדשים מההרחבה, עם ההתנהלות היומיומית בפריפריה, עם הקנאות ועם האהבה לארץ ישראל, ולחקלאות, שאי אפשר להסביר בשום דרך אחרת.
הספר כתוב כאילו מישהו מספר את הסיפור, ככה על כוס קפה במרפסת, כמעט בלי נשימה, כמו ששני הדר מדברת.
כמושבניקית מהצפון, הזדהיתי מאוד.
תקראו, לטובתכם!
(גילוי נאות, אני מוזכרת בסוף הספר, בתודות, וזה מאוד מרגש אותי)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
