ראוי לכל אחד ואחת במדינת ישראל שיקראו את הספר הזה, שמשרטט תמונת חיים של משפחה במילואים מאז השבעה באוקטובר.
את האתגרים, את המשברים, את הכמיהות הקטנות ואת האשמה ונקודות השבירה והצמיחה. הכול - תמונת חיים אמיתית.
בלי לקטר ובלי להעצים, בלי להאדיר את הקושי ובלי לטפס על בריקדות האידיאולוגיה. פשוט להתבונן למציאות בעיניים.
במילים פשוטות ובשפה קולחת ולא מתפלפלת או מתיימרת, כותבת איילה דקל את הצד שלו ואת הצד שלה, בכנוקת החיים הבלתי הגיונית הזאת, שרבים מאיתנו חולקים אבל גם רבים אחרים לא.
הסיפור מסופר בקולם של רחלי וגיא, הורים לשני ילדים, שכירים, ממרכז הארץ. הוא קמ"ן במילואים אחרי תפקידי פיקוד במשך השנים, והיא אוהבת אותו ולא תעמוד בדרכו.
רחלי מתמודדת עם הלבד, עם שני ילדים שצריך לתת להם תשובות, ועם הפחד שמא יקרה משהו. גיא מתמודד עם מלחמה, עם חברים שנופלים ועם החזרה לשגרה.
אין בספר התייחסות לפן הכלכלי, שאנו יודעים שיש משפחות מילואים שקורסות בגללו, והנחת היסוד היא שיש ביניהם זוגיות טובה. ועם זאת, קשה ממש...
תודה איילה שכתבת את הקול הזה, תודה למשרתי המילואים ולמשפחות שמחזיקות מעמד.
**הכותבת הינה אשת מילואימניק כבר 30 שנה אנד קאונטינג
















