ביקורת ספרותית על מקימי - ספריה לעם #574 מאת נועה ירון-דיין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 במאי, 2009
ע"י יעקב קליש


שם הספר, הלקוח מקטע בתהילים (קי"ג פסוק ז'), "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון..." כמו גם עטיפת הספר מרמזים לנו על תחילת דרכה של המחברת, לאורך כשנה וחצי, שבה חיפשה את "הארת הרצון" - קרי האמונה, ועד שהפכה להיות מחסידות ברסלב ('נ נח נחמ נחמן מאומן'... המוכר משלטי חוצות ומדבקות).
הסיפור הוא סיפורה האוטוביוגרפי(?) של השדרנית ואשת הטלוויזיה נועה ירון - "שינקינאית" ידועה ומוכרת, אשר דבר לא חסר לה, שביום אחד "עשתה טובה" לאחד מחבריה ונלוותה אליו לשיעור תורה, לאחר שנשברה ולא יכלה לסרב יותר ל"ניג'וזים" התכופים שלו.
הדרך מ"הדלות הנפשית", כדבריה, ועד לאושר שחוותה כחסידת ברסלב, לא היתה קלה כלל וכלל. היא נלחמה בסובבים אותה, בחבריה וחברותיה, באחותה ובהוריה. לא בסגנון "לא איכפת לי מה דעתכם", אלא ניסתה להאחז בהם שיבינו, שיתנו יד, תמיכה - לדרך שבה בחרה, שלא יעזבו אותה לבד, כי קשה לה הדרך...

"האמת היא שאני מבינה אותם. מה הם רואים? הנה הבת שלהם המוצלחת, מן המקום הזוהר שהיתה בו, ככה סתם, בלי התראה מוקדמת, מחליטה יום אחד לרדת אל שפל המדרגה, אל המקום הבזוי ביותר. היא חוזרת אל חשכת ימי הביניים ונהפכת לדוסית. הצילו."

אם הסביבה התגברה, איכשהו, על ה"מכה בראש" שקיבלה, באו חיבוטי הנפש וההתלבטויות והראו לה, במשך כל שעות היממה, בשוכבה ובקומה - שבחירתה אינה הולכת להיות פשוטה.

הסיפור כתוב בצורה קולחת, וכפי שכתוב בגב הספר - יעניין גם חילונים.
חלקו הראשון של הספר - חיי היום-יום וחילוניותה של הגיבורה - מתוארים בהומור רב, קליל וכובש.
החלק השני - שבו היא מקבלת על עצמה את החסידות, חף מעט מההומור שליווה אותנו - שהרי בנפש אנו עסקינן - אבל אין בו כדי לפגוע, ולו במעט, במהלכו השוטף של הסיפור - המפנה את מקומו לדאגות הגורליות בעצם השינוי ההולך ונרקם לנגד עינינו.
נועה ירון אינה מנסה לפתות אותנו לקבל עלינו "עול מלכות שמים", ולדעתי, מטיבה להלך בין הטיפות ואינה מרגיזה איש בדעותיה על החילונים, וכמובן לא על הדתיים - שאת דרכם אימצה.

קשה לי להיזכר בסיפור כזה נפלא שבנוי במארג כה חשוף של התלבטויות - בעיקר נפשיות, כה קשות שפרושות בפנינו בצורה כנה, יפה ובעיקר אמיתית וכובשת, גם אם פה ושם דבר או שניים לא מובנים לנו, כחילונים.

פשוט, להתאהב בה!

הספר הוא ספר חובה, לדעתי, לכל מי שמכיר אדם קרוב שהפך לחוזר בתשובה, או שמתלבט בדרך לשם.
ואולם, הסיפור גם פונה אל החילוני הממוצע, ובדרכו מאיר את נפש ה"מועמד" כדי שגם אנו נוכל להבין את השונה מאיתנו.

מומלץ בפה מלא.
ואל דאגה, לאור הכתוב, אם לא תרצו - אין שום סיכוי שתתפתו.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
. (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אם לא תרצו... נטיה מוזרה יש לי להתחיל מהסוף, אבל אתה נורא צודק. פעם היה לי פחד לגעת בספרי יהדות שמא זה ימגנט אותי, היום אני ממוגנטת והפחד עדיין . . . (אני נלחמת לא להלחם בסובבים אותי... : ) - - - יעקב, היה כיף לקרא את הביקורת שלך. מרגישים שאדם בוגר ושקול כתב כאן. הרגשתי כמוך בקריאת הספר, רק שהסיפור על קבר הרבי נחמן, שנשטף במים כאות לקבלת התפילה היה לי קצת קשה, אבל כמו שאמרת, אין בזה כדי לפגום ביריעה הרחבה שנפרשה בפנינו מתהומות נפשה של נעה. אז היא התחתנה עם החבר שלה - יובל דיין, וכיום אני שומעת שיעורים שלו... מה תגיד?:) מדהים איך תרחישי עולם סובבים כל כך צמוד לעוֹרנו, לנפשנו. חשים בכתיבה שלך יעקב, רכות ואהבה והמון הבנה לנושא. אהבתי : ) ^ - ^ ימים טובים ואהובים , כּנרת~~



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ