בלי ספק הספר הכי טוב של סנדרסון. יצירה בשלה, מלאה, שפותחת את סדרת הפנטזיה הטובה ביותר שלו עד כה.
יש לי יחסים מורכבים עם הספרים של ברנדון. מצד אחד, אני מאוד נהנה מהם. מצד שני, הרבה מהם מעט נוסחתיים. אולי זה פועל יוצא של תהליך הכתיבה שלו. קשה לדעת. לפעמים אלה ביצועים טובים של רעיונות מוכרים, אבל שלא מצליחים לנסוק לגבהים מרשימים באמת. לא כך בספר הזה, כאן הוא עושה משהו יוצא דופן, בדרכו שלו.
דרך המלכים היה הספר השלישי שלו שקראתי. הוא נבנה לאט, בסבלנות מרובה, ולא מתנצל בפני הקורא על מושגים זרים וקפיצות שונות בין זמנים. זה ספר פנטזיה שלא מפחד פשוט לבנות עולם ודמויות, מבלי למהר. אולי זה היתרון של סופר בעל קהל, שהוא יכול להרשות לעצמו ולא לחשוש שהקורא יעזוב את הספר כי הוא ארוך או מסובך מדי.
לא אנסה לסכם את העלילה או לומר בדיוק מה קורה בספר. רק אציין שהוא שווה את הזמן ואת המאמץ, והוא כנראה הספר שסימן את ברנדון כאחד הסופרים המוצלחים בפנטזיה העולמית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
