ספר מצוין,
הודו בכל תפארתה הנוראית, אבל גם הרבה ניצוצות של אנושיות בים הרוע, החמדנות, הניצול והעליבות האנושית.
קשה להאמין שהדמוקרטיה הגדולה בעולם, ששולחת חלליות לירח ומפיקה גאוני מתמטיקה ושחמט, עדיין מחולקת לקסטות ומאפשרת לסביבה כ"כ נוראית להתקיים בתוכה.
החוקים בהודו והעזרה הממשלתית נשמעים מתקדמים ומעוררי התפעלות, אבל בפועל מי שאחראי על החוקים מושחת ועלוב, כמו חלקים רבים מהאוכלוסייה.
מה שכן, אם אתם עשירים ובעלי משרות טובות, תוכלו לחיות במגדלי פאר, בשכונות סגורות ושמורות היטב, מוקפים במשרתים (אם לא לומר עבדים).
בכל מקרה, דיפה אנפארה יודעת לכתוב ולספר סיפור, עם המון התייחסות לשפה ההודית (ללא הסברים, צריך להבין לבד את ההקשרים) וקשה להניח מהיד מהתחלה ועד הסוף

















