• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בן יחיד

בן יחיד

מאת אבי גרפינקל

הביקורת של רפיס

תמונה של רפיס
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2015
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/2
ביקורות על בן יחיד
הבאה
דוידי
דירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•1 דקות קריאה

ספר מצוין!
החיים בארץ מנקודת מבט של איש מאפיה, שהוא גם פטריוט (היה צנחן בצבא) וגם מעורב בפוליטיקה.
מכיוון שהוא ממוצא מזרחי הוא עוזר להריץ מועמד של ש"ס לראשות עיר, אבל בעצם המטרה היחידה שלו היא לחיות טוב, ולא ליפול למטחנת החיים, ויש גם קטע רומנטי, עם בחורה שהיא ההפך ממנו (כמובן).
הספר כתוב היטב, קולח ומעניין, ממליץ מאוד

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של בת-יה
בת-יה
תמונה של עמיחי
עמיחי
א
אייל מ1
תמונה של מורי
מורי
4קוראים|גיל ממוצע60|25%נשים

על המבקר

תמונה של רפיס

רפיס

חבר מזה 16 שנים
33 ביקורות•142 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של רפיס
רפיס
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות33
לייקים שקיבל142
דירוג ממוצע2.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות12ספרות מתורגמת11ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רפיס

הבלשים משוק הרוחות

הבלשים משוק הרוחות

דיפה אנפארה

ספר מצוין,
הודו בכל תפארתה הנוראית, אבל גם הרבה ניצוצות של אנושיות בים הרוע, החמדנות, הניצול והעליבות האנושית.
קשה להאמין שהדמוקרטיה הגדולה בעולם, ששולחת חלליות לירח ומפיקה גאוני מתמטיקה ושחמט, עדיין מחולקת לקסטות ומאפשרת לסביבה כ"כ נוראית להתקיים בתוכה.
החוקים בהודו והעזרה הממשלתית נשמעים מתקדמים ומעוררי התפעלות, אבל בפועל מי שאחראי על החוקים מושחת ועלוב, כמו חלקים רבים מהאוכלוסייה.
מה שכן, אם אתם עשירים ובעלי משרות טובות, תוכלו לחיות במגדלי פאר, בשכונות סגורות ושמורות היטב, מוקפים במשרתים (אם לא לומר עבדים).
בכל מקרה, דיפה אנפארה יודעת לכתוב ולספר סיפור, עם המון התייחסות לשפה ההודית (ללא הסברים, צריך להבין לבד את ההקשרים) וקשה להניח מהיד מהתחלה ועד הסוף

לפני שנתיים•
★★★★★
•רפיס
ילד בולע יקום

ילד בולע יקום

טרנט דלטון

כנראה הספר שהכי לא מצדיק את הסופרלטיבים על העטיפה ("משנה חיים", נו, באמת)
הצלחתי לסיים בקושי.
חוסר אמינות נוראי בחלקים גדולים והפרזה מעצבנת בדימויים, נראה לפעמים שטרנט דלטון חשב על 2 דברים:
1) לפנות לקהל האמריקאי (אינפנטילים ואוהבים המון פרטים טכניים, למשל)
2) להכין את הסרט
בהחלט אפשר לוותר

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רפיס
הבת האפלה

הבת האפלה

אלנה פרנטה

ספר מצוין.
פרנטה סופרת מעולה, היא כותבת נהדר ומעניין וחושפת את נפש האדם (במקרה זה - האימהות), באופן מצמרר.
גם האווירה האיטלקית/נפוליטאנית מורגשת היטב, ומוסיפה לעלילה רקע הולם.
מומלץ ביותר

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רפיס
אמנות הבריחה

אמנות הבריחה

בראד מלצר

אין על אמריקה! והנשיא? הוא בכלל סופרמן,
ואם היית חייל בצבא (מדובר על עבודה לכל דבר, כמובן, זה לא צבא חובה), אז גם הש.ג. ואיש האחזקה הם אלופים בקרב מגע ובשימוש בכל כלי נשק שקיים ביקום.
טוב, אז החיילים האמריקאים הטובים נלחמים בחיילים האמריקאים הרעים, ותנחשו מי מנצח?
מה שנורא זה שנראה לי שהאמריקאים באמת מאמינים בכל הסיפורים האלה...

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רפיס
שברי זכוכית

שברי זכוכית

שרה מונטה

ספר שהתחיל טוב, אבל הלך והדרדר...
באופן כללי הסיפור, שמסופר בגוף ראשון מחולק ל-2 חלקים, בראשון מספרת הגיבורה על הילדות בחיפה, בשנות ה-50, וזה החלק הטוב של הספר.
אבל אחרי הילדות מגיעה ההתבגרות ואיתה מלחמת יום הכיפורים ותוצאותיה הטראומטיות. החלק הזה של הספר חלש מאוד, צפוי ולא משכנע.
לכאורה יש סוד על אירוע טרגי, שקרה בסוף המלחמה, אבל הסוד צפוי והתייחסות הגיבורים לגילוי הסוד רק מעצבנת.
יש עוד נקודה שהרגיזה אותי - הגיבורה מתנהגת כאחרונת הנשים הסמרטוטיות, שמספיק שהגבר שלהן עושה קצת פוצי-מוצי והן שוכחות את הריב והוויכוחים שקרו רק לפני 2 דקות או יומיים.
יש כאן התייחסות לנושא הלם-קרב, שבזמנו לא היו מודעים לו, ולכן מובנת ההתייחסות הבעייתית לחיילים שחזרו עם טראומות מהמלחמה, אבל כל הכתיבה בחלק השני לא מתעלה לרמה סבירה ועמוסה בקלישאות וכתיבה רשלנית.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רפיס
איש החול

איש החול

לארס קֶפּלֶר

אכזבה גדולה.
הספר מתחיל טוב, והסטיות הפסיכופתיות מתאימות לסוגת הבלשים הסקנדינביים, אבל 80 העמ' האחרונים מדרדרים את הדירוג כמעט לאפס.
בסוף הספר מתברר מה הניע את הרוצח המטורף. אז ככה (אין כאן ספוילר!): אין מצב שבגלל הסיפור (הקצת עצוב) הבחור שלנו הפך לרוצח מתוחכם.
ומה זה מתוחכם! לא רק שהוא מנחש את כל הכוונות הנסתרות של הבלשים, הוא גם מגיע לכל רחבי שבדיה במהירות האור, כדי לתפוס את הבלשים המסכנים
********************
אזהרת ספויליר:
אפילו כשהרוצח מת, הוא לא באמת מת... (האמת שזה לא ספוילר, זה פשוט מופרך).
********************

אז אותי צמד-חמד הכותבים לא הרשימו מספיק, למרות שהספר מותח וכתוב טוב, נראה שהצמד משך 300 עמ' ואז נמאס לו והסיום פשוט מאולץ/מרוח/הזוי.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס
שלך, סנדרו

שלך, סנדרו

צבי ינאי

ספר מופת.
גם לפני קריאת הספר החשבתי את ינאי כאדם מעניין וחשוב וקראתי פה ושם מאמרים שלו.
מסיבה לא ברורה לא יצא לי לקרוא אותו עד היום, אבל לפני נסיעה לחו"ל, בחיפוש בבית אחר ספר לדרך, נתקלתי בו ומיד התחלתי לקרוא.
אחרי הקריאה אני יכול להגיד שהערכתי לינאי, עלתה מאוד, בעיני הוא אדם דגול.
גם הכתיבה הקולחת והמעניינת, גם הניתוח של האופי האנושי של כל אחת מהדמויות בספר וגם השקפת עולמו של ינאי, הכל פשוט מרתק.
בעיני, ספר שאחרי הקריאה גורם למחשבות ולאמפטיה לדמויות, הוא ספר טוב, במקרה זה, הספר מעולה.
המשפט החזק ביותר, מבחינתי, הוא תמצות האמונה של ינאי (שנולד באיטליה כיהודי, חי כילד כפרוטסטנטי וקתולי וחזר להיות יהודי בארץ), לאחר זוועות השואה:
"אם אלוהים מעורב בעולם יש לתבוע אותו בבת הדין הבינלאומי בהאג, על פשעים נגד האנושות. אם הוא שותק כמו קיר - אני מבכר להתפלל לקיר".
צבי (סנדרו) ינאי מתגלה בספר כאדם אנושי ומלא חמלה, המבין כי גם התנהגות קשה או רעה יכולה להיות מוסברת בנסיבות המקום, הזמן והאירועים.
יהי זכרו ברוך.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס
בלתי שביר

בלתי שביר

לורה הילנברנד

ספר מרתק, מעניין וצריך גם להודות - מתיש.
על העלילה כבר סיפרו לפני, אני יכול להגיד שההגדרה "מתיש" מתייחסת לכך שלפי הסיפור (האמיתי!) מסכת התלאות שעובר גיבור הספר היא פשוט אין סופית.
לאורך רוב הספר שאלתי את עצמי איך האנשים הללו, הלוחמים ושבויי המלחמה, שרדו את הזוועות שעברו? אין תשובה אלא שרוח האגם וגופו חזקים הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין (וזה נכון גם לניצולי השואה, כמובן).
אבל יש תובנה חשובה נוספת לקריאה בספר הזה והיא נוגעת בעם היפני.
כן, כן, אותם יפנים חביבים, שוחרי השלום ומובילי מהפכת התעשייה האלקטרונית, מתגלים כאן כמי שהיו הרוע הצרוף בהתגלמותו.
עם גזעני (אפילו יותר מהנאצים), צמא-דם ואכזר בצורה שלא תאמן. הפשעים של העם הזה, כנגד אוכלוסיה אזרחית ושבויי מלחמה (שלא מוכרים בארץ, מפני שיהודים לא היו מעורבים במלחמה במזרח הרחוק), הם פשוט מפלצתיים. אני בטוח היום יותר מתמיד - כל טיפת קרינה מפצצות האטום הגיעה להם.
ההמלצה שלי: קראו והשכילו, על נפש האדם הדגולה (שבויי המלחמה מבעלות הברית, שהצליחו לשרוד את התופת) ועל עם ברברי ואחוז בטירוף גזעני, שכמעט והפך את חצי כדור הארץ המזרחי לעבדים ושפחות מין שלהם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס
המטרה מקדשת

המטרה מקדשת

יריב ענבר

כולי תקווה שיכולותיו של המחבר האנונימי (וואו, איזה חשאיות, אסור לגלות את שמו, אבל העובדה הזו מפורסמת על הספר, זה לא קצת סתירה...) בתחום הריגול, טובים יותר מיכולותיו בתחום הכתיבה. האמת שבתחום הכתיבה המצב ממש רע.
הרעיון בסיפור מעניין ומתאים למציאות בארץ, למרות שהכל נראה דומה יותר מידי לסיפור גלעד שליט (יש כאן חייל חטוף ששמו אליעד, יותר קרוב מזה קשה להגיע).
יש כאן גם מדינת אויב, שאת שמה אסור להגיד, והיא מכונה "אכד". נו, איך שרה להקת כוורת? "נספר רק שהשם שלה מתחיל ב-'אי'" (ונגמר ב-"רן"').
אבל הכי חשוב, הכתיבה..., פשוט לא ברמה שאני מצפה, כקורא קצת אינטליגנט.
תיאורים פלקטיים, דמויות צפויות וסטראוטיפיות ושפה שלפעמים נשמעת מתאימה לספר ולפעמים מתאימה לרמה של חיבור בכיתה ח'.
חבל שלא נעשתה כאן עבודת עריכה ושיפוץ, שהייתה יכולה לשדרג את הספר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רפיס

ביקורות נוספות על "בן יחיד"

בן יחיד

בן יחיד

אבי גרפינקל

לספר הזה נקלעתי בטעות, נווית בראל עורכת המקור של ידיעות המליצה עליו בכל פה, כמובן שאני מתייחס בערבון מוגבל להמלצות של עורכים, אולי מפני שעדיין לא מצאתי את העורך שייכתוב: זה ספר גרוע מטופש ושטחי שהוצאנו רק כדי להרוויח הכסף או מפני שאנחנו חייבים טובה למבקר הספרות שכתב אותו או שהכותב הוא פשוט עורך בהוצאה שלנו אז אין ברירה.
על כל פנים "בן יחיד" הוא ספר מתח ישראלי ראוי ביותר ואחרי קריאה של כמה וכמה ספרי מתח ישראלים מיוחצנ"ים ומשעממים עד מוות, אני שמח שנתקלתי בממתק הזה.
"בן יחיד" מתרחק מכל כללי הפוליטיקלי קורקט, אמנם כתב אותו גבר אשכנזי לבן (אם כי עדיין לא מת, אבל מוות בטרם עת יכול להקפיץ לך את המכירות, תחשוב על זה גרפינקל... וגם אתם החברה שם בידיעות אחרונות...) אבל הוא רחוק מלהיות ספר ממסדי; להפך הוא לועג לעם ישראל על שלל גווניו ועדותיו: להייפסטרים הלועגים לסחים למרות שעל פי גרפינקל, ההייפסטרים הם הם הסחים האמיתיים, שהרי הסחים (על פי ההיפסטרים) הם אנשים חסרי מודעות עצמית ואילו על פי גרפינקל להייפסטר הממוצע יש מודעות של גויאבה.
אשכנזים וספרדים, ימנים או שמאלנים, חרדים או חילונים כולם זוכים כאן להגחכה וביקורת לא סמויה, בקיצור אם הספר החביב הזה ייפול לידי הצדקנים הנכונים אין ספק שהם יעלו אותו למוקד (ואיתו גם את גרפינקל, ראה הוזהרת, תסתפרד לפני שיהיה מאוחר מדי...)
אלירן זינאווי המספר והגיבור של "בן יחיד" הוא היורש של אימפריית הפשע החשובה בישראל, הוא צמחוני (כמו היטלר) , אלים אבל לא בהמי, שנון, מודע לעצמו, מחפש אהבה, שקרן לא קטן, תקוע במציאות שהוא לא יכול לשנות ומנסה בכל כוחו לברוח ממנה, בלא הצלחה יתרה.
אלירן זינאווי חי בעולם שמחולק לשבטים, זהו עולם שבו אדם לאדם זאב, כולם משקרים, מרמים,מעמידים פנים, אי אפשר לסמוך על שום אדם וחמלה היא מצרך נדיר ביותר אלא שאלירן זינאווי לא שייך לשום שבט הוא בן יחיד, זן נדיר, חייה לא מוגדרת בסכנת הכחדה.
ההשתקפות של עולם הפשע בעולם הפוליטי, בצד הסיפור המשפחתי המעניין יוצרים ספר קיצבי כתוב יפה, שנון מותח, (יש אפילו הומאז' קטן ל "חטא ועונשו" אלא שאלירן זינאווי הוא לא רסקולניקוב, הוא לא חושב שהוא נפוליאון ולא מרגיש אשם בשום דבר ולכן שום רב פקד פטרוביץ לא ייגרום לו להתוודות על שום פשע) בקיצור לעניין (למרות העטיפה הלגמרי לא מתאימה) ספר מתח ישראלי ראוי ביותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•דוידי
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
בן יחיד

בן יחיד

מאת אבי גרפינקל

הביקורת של רפיס

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של רפיס
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“לספר הזה נקלעתי בטעות, נווית בראל עורכת המקור של ידיעות המליצה עליו בכל פה, כמובן שאני מתייחס בערבון”