חיים קטניםהאניה ינגיהארה6הסופרת מעצבנת נורא מלא דמויות, בכל פרק מישהו אחר מספר בגוף ראשון בזמן אחר, צריך לקרוא כמה עמודים טובים להבין מי זה ומתי ואז לקרוא שוב. העלילה בקושי זזה, עוד רובד ועוד רובד. הסיפור סוחט דמעות ויש בו מלא מוטיבים מטרידים. ממליץ רק למזוכיסטים שאוהבים לבכות בספרים.
המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריירייצ'ל ג'ויס6הסיפור מאד פשוט, אדם החליט ללכת מביתו לכיוון יעד מוגדר. תוך כדי ההליכה , מגלים עוד רובד ועוד רובד מחייו ומאישיותו הסוף ממש מפתיע וסוחף.
תעלוליה של ילדה רעהמַריוֹ וַרגַס יוֹסָה8הגיבור מאוהב בה בכל נשמתו , "כמו עגל עם כל הראש". והיא בכלל עסוקה במשהו אחר. העלילה פרושה על פני עשורים של סיפור אהבה בלתי אפשרי זה, והגיבור המסכן סובל, אוי כמה שהוא סובל. וכל סבל שלו אני כל כך מזדהה איתו ומבין אותו.
משחקו של המלאךקרלוס רואיס סאפון2הסופר כבש את ליבי בצלה של הרוח. וגם בספר הזה מזהים את הסגנן המבריק. ושוב העלילה משמימה מסובכת ולקראת הסוף (זהירות ספויילר) הסופר מחליט להרוג את כולם. הכתיבה נהדרת הסיפור - משעמם.
ניאוףפאולו קואלו1אוהב את פאולו קאולו , אוהב את הכתיבה שלו. הספר מתחיל מעניין, העלילה מתקדמת לאט אבל מתקדמת. אז למה להרוס הכל בסוף ? סוף הספר ממש תלוש בנאלי, מרגיש שנמאס לו לכתוב.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון2העלילה לא ממש מדהימה, והסופר מנסה לכתוב ספר מתח בהצלחה מועטה בלבד. אבל יש כמה דמויות בספר שכל משפט שלהם צריך לצטט ולסמן עם מרקר. "אם אתה רוצה לכבוש אישה באמת, אתה צריך לחשוב כמוה, קודם כל צריך לזכות בנשמה שלה. השאר, המעטפת המתוקה והרכה שגורמת לך לאבד את השפיות והצניעות, בא בתוספת."
השנה של סאקוקיואיצ'י קאטאימה1הסופר יודע לכתוב, הסיפור מתקדם. אבל למה לעזאזל נראה שאין קשר בין הקטעים. למה זה נראה שכאילו חסרים דפים בספר, מתחי לנושא לא מסיים, מתחיל נושא אחר באמצע. אולי התרגום אשם, אבל ממש לא התחברתי.
ללכת בדרכךג'וג'ו מויס1התחלתי את הספר והייתי בטוח שאני כבר צופה את הסוף, עוד טלנבולה, להפתעתי ממש לא מה שחשבתי. נהנתי מאד מהספר, התרגשתי.
הירח הקרג'פרי דיבר1הסופר ניסה לעשות טוויסטים בעלילה ופעמיים בספר שהכל כבר מסתדר ואתה לא מבין איך כבר תפסו את הפושע, הכל מתהפך אבל מרוב נסיונות של טוויסטים הספר הסתבך ונהיה ארוך מדי.
זרע אנדרומדהמייקל קרייטון8ספר מדע בדיוני אפוקליפטי. כספר מדע אפוקליפטי...הוא פורט על החשש הגדול שהזין לא מעט סרטי מתח ...החשש שעל גבי מטאוריט ירכב טפיל שהעולם לא יוכל להתמודד עימו. במרתפים סודיים בארה"ב , הערוכים להתמודד עם סיטואציות של מלחמה ביולוגית, מוקם צוות מדענים וחוקרים המנותקים מהסביבה החיצונית... שכל מטרתם היא למצוא תרופה לנגיף הקטלני והלא מוכר...שהתפרצותו עומדת בפתח. שילוב של רעיון קצת קיטשי עם הכתיבה הייחודית והמותחת של קרייטון משווה לספר אמינות מקצועית ועניין.
זרע אנדרומדהמייקל קרייטון2הרעיון טוב, הביצוע קצת פחות. טוב בתור התחלה... - זהו אחד הספרים הראשונים של קרייטון, ואין ספק שהבאים בתור מעניינים יותר ומותחים יותר. הספר הזה כתוב יותר בצורה של תחקיר מאשר ספרות. עד כדי כך, שאפילו כמעט גרם לי להאמין שהוא מבוסס על מקרה אמיתי, ואולי בכך ייחודו. עדיין - הרעיון עצמו מעניין ומעורר מחשבה - הן על האפשרות של זיהום השונה כל כך מכל מה שמוכר למדע, והן על השגיאות הקונספטואליות (ואולי הבלתי נמנעות) הנעשות בטיפול בו. ועוד דבר קטן - מעניין להשוות בין טכנולוגית שנות ה-60 המתוארת בספר לבין הטכנולוגיה של ימינו. ואם חושבים על זה - חלוקת זמן מחשב שנראית לנו טריוויאלית לחלוטין, היא באמת רעיון מהפכני.
זרע אנדרומדהמייקל קרייטון2סופר המדע הפופולרי הטוב ביותר כיום. המוטיב החוזר בספריו הוא יציאת הטכנולוגיה שהאדם יוצר ברוב יהירותו משליטה, עד כדי כמעט קטסטרופה. זהו אחד מספריו הראשונים ובו מתגלה כשרונו ברקימת העלילה וביכולתו לרתק את הקורא לאורך כל הספר. כותב ברמה טכנית ובלשית גבוהה עם תפניות מפתיעות על נושאים שונים הקשורים בטכנולוגיה עילית. יש לעקוב אחר יציאת כל ספר חדש שלו.
זרע אנדרומדהמייקל קרייטון1קראתי לפני שנים,לא בין הטובים שבספרי הז'אנר. לא ברמתו של אסימוב ולא ארתור סי. קלארק. לא התרשמתי מדי מהרעיון והכתיבה עצמה. קרייטון מנסה מדי להציף את הקורא בידע ועלילה מורכבת למדי ולעתים זה בעוכריו. בסדר,לא יותר מזה.לעתים נראה לי מופרך. גם הסרט לא היה מוצלח.