בספר הזה יש אחלה מרכיבים בשביל ליצור מותחן טוב: הורים עשירים שנרצחים באכזריות וכמה אחים שעל הנייר לא באמת יודעים להסתדר אחד עם השני, אבל בפועל נמצאים בקשר יומיומי. אולי אחד מהם רצח כדי לזרז את הירושה? ואולי זו בכלל האומנת? והנה צצות עוד דמויות רנדומליות שגם להן כביכול יש מניע...אבל, ובכן, התוצאה בשטח היא ספר די שטחי, עם דמויות חד ממדיות לחלוטין. לדעתי גם הסוף היה מאוד צפוי, למרות שהסופרת ניסתה לפתל את העלילה לכיוונים שונים. הסוף עצמו לא הפתיע אותי, אבל הצורה שבה הוצג הפתרון לבסוף היתה יכולה לחפות על חוסר ההפתעה, אך גם זה לא קרה: הפתרון פשוט נכתב שם, ללא שום תחכום. בנוסף, הכתיבה עצמה די מייגעת וגם חוזרים כל הזמן על אותם האלמנטים: אח אחד עצבני, אחות אחת רצינית ומאופקת, אחת אמנית משוחררת ממוסכמות.. ולאף אחד מהם אין צד נוסף.

בקיצור לא חובה בכלל ולטעמי אפשר אפילו לוותר.

קראתי את הספר בתקופה לא מאושרת בחיי, בעצם כל המשפחה לא מאושרת, ואולי... המילה אושר כבר לא תחזור לחיי.
אובדן.
כאן זה רצח, של זוג מאד עשיר, שלושה ילדים שלוטשים עיניים אל הכסף , אל הרכוש, הבית.

לכל אחד יש מניע, לכל אחד יש אליבי, לכל אחד יש את הרגע האחרון שלו, שראה את ההורים , רגע שהוא שומר לעצמו.
אוי כמה הכסף יכול לעזור לכל אחד ואחד וכמובן...

סודות. למי אין בסודות?
אנשים שפתאום צצים מהעבר כשמריחים כסף, ירושה, מה לא.

ספר מתח, מעניין קולח, יש טובים ממנו יש רעים.
אבל אושר? לא כולם זוכים, וכשהאושר נלקח...פתאום מבינים.
פעם הייתי מאושרת, עכשיו כבר לא

קראתי את הספר הראשון של הסופרת לפני שנתיים והוא זכור לי כספר מתח בינוני ועל הספר הזה קראתי הרבה ביקורות טובות שהוא יותר טוב מהספר הקודם. ובכן.. מה אגיד ומה אומר? מה רבה הייתה אכזבתי. הדמויות שטוחות, הטוויסטים מאולצים והמתח לא מגיע, גם לא בחלק המתבקש בסוף הספר. מה שכן, הפרקים קצרים ומסיבה מסוימת למרות כל המגרעות שציינתי, לא יכולתי להפסיק לקרוא וסיימתי את הספר בזמן שיא של שבוע וחצי אז כנראה שבכל זאת יש בו עניין מסוים.
לסיכום, ספר בסדר אך בהחלט לא חובת קריאה