The Elementary Particles
"החלקיקים האלמנטריים" היה לרומן הראשון וספרו השני של מישל וולבק. הרומן מחולק לשלושה חלקים לא כולל פורלוג ואפילוג.
החלקיקים האלמנטריים"- רומן רחב יריעה עודות שתי אחים- מישל וברונו- מישל מדען מבטיח וברונו מורה וחולה נפש שחולק את חייו עם הפסיכיאטר שלו. הספר יספר עודות חייהם, ילדותם הוריהם הלא כשירים, כת הסוגדת לסטן וונדליזם , אהבותיהם השונות ועד סופם של הקשר בינהם וחיי המשפחה שחדלו מלהתקיים."
הרומן נפתח שמישל מתקשר אל אחיו ברונו בשנת 1998. שתיהן במשבר שנות ה-40 לחייהם.
חלק ראשון: הממלכה האבודה":
אישה בוהמיינית ברוח התקופה בשם שז'אני מביאה לעולם את ברונו מכירולוג מבטיח בשם סרז' קלמאן (מרס 1956). ב1958 הם מתגרשים והיא מביאה ילד נוסף ממארק דז'רזינסקי- מישל גם ב-1958.
ההורים הם אנשים בוהמיינים – לוקחים סמים ופעילים בתנועה ההיפית של התקופה, על כן הסבים יגדלו את הילדים. מישל הגיבור יגדל עצל אמא של שז'אני – קשישה חביבה החיה בגפה ומגדלת אותו.
מישל פוגש באנאבל והם יהיו לזוג מימי נעוריהם ועד הבגרות המאוחרת.
לפרנצ'סקו די-מיולה – אחד מן הקרובים של המשפחה הפעיל בתנועה ההיפית נולד בחור נהנתני שחולם להיות כוכב רוק-דוד.
בהמשך מישל הולך ללמוד פיסיקה וברונו לומד מדעי הרוח ומתחיל ללכת לפסיכיאטר. בסוף החלק הראשון קורה מאורע דרמטי ומישל ואנאבל יפרדו ל-25 שנה.
חלק שני: הרגעים המוזרים:
החלק השני נפתח כשברונו הולך ל"מקום לשינוי"- קומונה היפית. הוא לוקח סמים ומשתתף בסדנאות היפיות שונות ולא ישן יותר משלוש שעות בלילה באוהלו העלוב.
"בדומה לברונו היו הקייטנים שביקרו ב'מקום לשינוי' בני ארבעים;
ובדומה לו, רבים מהם עבדו במגזר החברתי או החינוכי, ומצאו מקלט מהעוני בחסות המעמד שהעניקה להם משרה ציבורית. למעשה היה אפשר למקם את כולם בשמאל". (פרק 5-ע"מ 128).
בקומונה פוגש ברונו בכריסטיאן- הם ישכבו (כולל פירוטי מין מפורטים מידי וולבק) ויהפכו לזוג.
"מיד אחרי מות אביו, בספטמבר 1976, מכר דוד את האחוזה על כל שלוש מאות הדונמים שלה, על מנת לקנות מטרים רבועים בבניינים עתיקים בפריס" (ע"מ 207).
"בתחילת 1981 הוא פגש בפריס עובר אורח, תושה קליפורניה, שסיפר לו שמחפשים להקות כדי להוציא דיסק של הבע מטאל במחווה לצ'ארלס מנסון. הוא החליט לשוב ולנסות את מזלו.
(..) עזב את פריס והשתכן בלוס אנג'לס.
(..) דוד התחיל לעשות ג'וגינג ולפקוד חוגים של כת השטן. קליפורניה הייתה מאז ומתמיד מרכז לכתות שהקדישו את עצמן לפולחן השטן, מאז הראשונות שבהן:
First church of satan
שנוסדה בידי אנטון לה-ויי בלוס אנג'לס ב-1966 ו
Process church of final judgment
שקבעה את מקום מושבה ברובע הייט-אשברי בסן-פרנסיסקו. הקבוצות האלה היו עדיין קיימות ודוד יצר איתן קשר; בדרך כלל הוא התמסר רק לאורגיות פולחניות, ולפעמים גם לאי אלו טקסים שבהם הקריבו בעלי-חיים; אבל דרכם הגיע לחוגים סגורים בהרבה וקשים יותר"
((פרק 15- ע"מ 209-8).
"היה זה רק טבעי שבני אדם המשוחררים מן האילוצים המוסריים הפשוטים יחפשו התענגויות מרחיקות לכת יותר באכזריותן ; מאתיים שנה קודם לכן, הלך סאד בדרך דומה. במובן זה היו הרוצחים הסדרתיים של שנות התשעים צאצאיהם הטבעיים של ההיפים של שנות השישים;
(ע"מ 211).
בהקבלה לסיפורו של דוד הניהיליסט מראה וולבק כיצד התפתחה התרבות של ההורים ההיפים של מישל וברונו במרוצת השנים.
"מישל נמנע מהביקור השנתי של 1990; אבל נשאר עוד ברונו.
הקשרים המשפחתיים מתקיימים במשך כמה שנים, לפעמים במשך כמה עשרות שנים, הם מתקיימים למעשה זמן ממושך יותר מכל יתר סוגי הקשרים; ואז, בסופו של דבר, גם הם מתפוגגים" .
(פרק 10-פרק 157). וולבק מתאר את המפגש בין ברונו למישל בפריס, לאחר זמן ממושך כאשר מישל ממאט לצאת מביתו ולאכול וברונו מבקש להיפגש איתו לאחר החזרה מהקומונה.
"הכרתי את אן ב-1981". המשיך ברונו ונאנח. "היא לא הייתה יפה במיוחד, אבל נמאס לי לעשות ביד.
מה שבכל זאת היה טוב, זה שהיו לה שדיים גדולים. תמיד אהבתי שדיים גדולים...
להפתעתו הרבה של מישל, התלחלחו עיניו בדמעות.
"מאוחר יותר שהשדיים שלה נפלו, חיי הנישואים שלנו קרסו גם הם. הרסתי לאשה הזאת את החיים.
(פרק 12- ע"מ 171).
ברונו בא לבית אחיו מישל בפריס. שתיהם לבדם מדברים- ברונו מספר לו על הקמת משפחה והרס חייו:
"קיבלתי את המשרה הראשונה שלי בפתיחת שנת הלימודים 84', בתיכון קרנו בדיז'ון. אן הייתה בחודש השישי להריונה. זהו זה, היינו מורים, לא נותר לנו אלא לנהל חיים רגילים". (ע"מ 174).
לברונו נולד בנו ויקטור שהוא מרבה לזנוח אותו. בשנים הראשונות לנישואיהם ברונו ואן נופשים בחופי נודיסטים.
"מבעד לחלון המסורג ראיתי נערה חוצה את החצר(..) בידי הימנית פתחתי את רוכסן המכנסיים. היא פערה עיניים, מבטה נח על איבר המין שלי. ויברציות חמות נהרו מעיניה, יכולתי לגמור מכוח מבטה לבדו(..) ידי הימנית זזה לעבר היד שלה, אבל לא היה בי הכוח ללכת עד הסוף:
בתנועה מפצירה אחזתי באיבר המין שלי כדי להושיט לה אותו". (פרק 14- ע"מ 198).
ברונו נמשך לנערות השונות בתיכון בו הוא מלמד. לבסוף (בעקבות המקרה) הוא נושר ממערכת החינוך ונעשה מטופל פסיכיאטרי קשה יום.
לאחר מכן הוא יצא לחופשה בכפר נופש עם אהובתו משכבר הימים כריסטיאן ונראה מאושר לעת-עתה.
מישל יחזור לאנבל ומישל יהיה עם כריסטיאן.
מאט זמן לאחר מיכן שני המאהבות מתות באופן טראגי וצמד האחים נשאר לבדם.
"הם נפרדו על הרציף של תחנת הרכבת ניס. הם עדין לא ידעו זאת, אבל הם לא נתראו שוב לעולם".
(פרק 22- ע"מ 262 ).
כך נפרדים האחים ברונו ומישל לאחר שחזו במות אימם המשותפת.
הרומן "החלקיקים האלמנטריים" הוא לא טוב כמו הרומן הארחרון של וולבק ("לחסל") אך עוסק רבות ומסביר את הניכור של המאה ה-21 והקושי של החיים המודרנים.













![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)




