את הספר הכרתי בשבוע הספר, בצירוף מקרים לא מפתיע הייתי בדוכן של דני ספרים ופגשתי את שתי הסופרות שזכיתי לעשות עליהן מחקר מעמיק אחת ''אורה קורפיק'' שעשיתי עבודה בספרנות והשנייה הייתה ''קרן פרידור'' זכיתי להכיר את הספרים בעקבות עבודתי כספרנית ביה''ס. הכריכה נראתה לי מעניינת, אבל לא ששתי לקנות את הספר בגלל המחירים. הסופרת ראתה את הקושי שלה ושאלה:''בכמה את רוצה לקנות את הספר?''
''40 שקל''
''הוא שלך'' היא אמרה לי.
''מה?''
''אני מסכימה איתך כספרנית שמרוויחה 50 אחוז משרה אני אעשה לך הנחה אני מאוד רוצה שתקראי את הספר..'' לא ידעתי עד כמה היא צדקה, התלבטתי כי היה עוד ספר שרציתי לנוער, בסוף ויתרתי אני כבר לא ילדה קטנה ונשאר עותק אחרון. את הספר התחלתי לקרוא ביום שישי, הכריכה הייתה מעניינת והנושא מעניין, אבל חששתי שנושא השואה יעיב עליי, אבל הייתי אמיצה קראתי. הסיפור מגולל את סיפורה של גלי מידענית בספריית האונברסיטה(ממש כמוני כמעט)נשואה לאסף שני עשורים משום מה היא עדיין נשואה לו אחרי שהוא מתייחס עליה בניכור שנים והיא לא יודעת למה? יש לה 3 ילדים תמר סער ואור,היא מתלבטת כל הזמן אם להתגרש בגלל היחס המנוכר של אסף, וגם בגלל שהיא עוד אוהבת את אהוב נעוריה יובל, ברגע שאביה נפטר היא מתחילה לקרוא ביומן שלו מהשואה ומגלה תפניות חדשות שמטלטלות את עולמה, והיא מתחילה ללמוד תואר שני בספרות במהלך חייה שזה משהו שמאוד התחברתי אליו בספר. בהמשך העלילה היא פוגשת את יובל ומתלבטת בינו לבין אסף, היא מתחילה לכתוב את התזה על היומן של אביה וזה מצחיק מאוד כי אני בדיוק כותבת עבודה בספרות הילדים על הדור השני לשואה ומאוד התחברתי לכך. היא אפילו משווה בין מערכות היחסים זוגיות בין אביה לאימה בשואה לעומת בעלה ושלה גם של אהוב נעוריה יובל.
בשנה האחרונה גיליתי הרבה על סבא שלי, גיליתי שסבתא שלי סבלה המון לאחר המלחמה והיה לה קשה ללדת, וגם לאימה של גלי היה קשה ללדת, גיליתי את התאריך האמיתי של סבתא. וגיליתי שבן זוגי הקודם קשור איכשהוא לסיפור המשפחתי שלי, סבא שלי אהב קבוצת כדורגל באותה תקופה בשואה, מסתבר שסבא שלו היה באותה קבוצה הוא היה כדורגלן, וזה הוסיף להיארכות הקשר שלי איתו ומשום מה גם לאכזבה ולכאב שלי לפרידה שלנו. גם לאביה של גלי בתחילת הסיפור הוא ואימה לא היו ביחד הם נפרדו כמה פעמים, אך עם תקווה חדשה הם לבסוף חזרו לעומת גלי שאהוב נעוריה לא חזר והיא כבר התחתנה עם אסף, והוא בא עם זרועות פתוחות אליה אחרי שהוא נטש אותה כל-כך, לא יכולתי שלא להזדהות שאיך בן אדם שהיית איתו כל-כך הרבה זמן מוותר עליך כזה מהר? והתלבטות שלה לגבי המשך מערכת יחסים עם אסף. לא אני לא אוסיף יותר כי אני רוצה שתקראו מאוד נהנתי מהספר. אבל היה לי מוזר כמה רגעים בספר שהרגישו לי קצת כמו טלנובלה טורקית מוזרה, אולי היה ראוי טיפה לחשוב על איך לכתוב את הדברים בצורה שהיא פחות תישמע דרמטית, אבל סה''כ ספר טוב אם הצלחתי לקרוא אותו בשבת שלמה ולתת לו את כל הכוכבים הזדהיתי אותו, והוא נגע לי בנקודה רגישה בחיי כעת הדור של הניצולים תמיד יהיה טמון תמיד אני אחפש אותו, וגם ההשוואה לחיים שאחריו זה משהו שנשאר אני מניחה שלנועה זה משהו שנשאר איתה וזה משהו שנשאר איתה. תודה רבה לנועה על הספר המעניין ממליצה, אבל לבחורות השקולות שבנינו זה ספר שבנוי לאנשים מעמיקים ולא לכל אחד, עדיין נתתי לו את כל הנקודות הוא פשוט נגע בי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![מימין לציונות [עורך: אבי שילון]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024898.jpg)
