חופש פסח כמה זמן חיכיתי לחופש, כמה זמן חיכיתי לשבת עם איזשהו ספר טוב ופשוט לקרוא.
אל המחזה הזה נחשפתי לראשונה כאשר הייתי בחטיבת ביניים כאשר חברה טובה שלי אז (היום אני לא בקשר איתה לצערי) הזמינה אותי להצגה שהשתתפה המבוססת על הספר. אני זוכרת שהייתי בכיתה ז' שראיתי את ההצגה ודמעות ירדו מעיני. בתיכון שוב פעם הייתי מוזמנת להצגה המבוססת על המחזה שחברים שלי שהיו במגמת תיאטרון עשו. היום כאשר אני בת 21 לא בת 14 ולא בת 18 יוצא לי לקרוא את המחזה הזה על אמת.
המחזה מאוד מרגש ומתקשר לתקופה בה אנחנו חיים (כמובן לא באופן קיצוני כמו שמוצג במחזה). אנשים אוהבים כסף, כן אנשים מאוד אוהבים כסף. חלק מהאנשים מוכנים לעשות הכל בשביל הכסף אפילו אם זה דברים לא מוסרים. יש בנו תאוות בצע, רעב לעוד ועוד...
אנחנו פחות מתחשבים באחרים כאשר זה נוגע לכסף, למשל, הטייקונים הגדולים לא מוכנים לעלות את המשכורת לעובדים ונותנים לחלק מהעובדים שכר בושתי של 29.12 לשעה, שכר שגם אני מקבלת (עבודה זמנית ומשרת סטודנט). אני רואה זאת, כן רואה זאת בעיניים פקוחות וביקורתיות איך אנשים עשירים מתנהגים כאשר יש כסף בקרבם ואיך אנשים משחדים ומשוחדים עם כסף, בין עם זה בפוליטיקה, בין עם זה בתקשורת, בין עם זה עסקים.
המחזה הזה מדבר על כמה אנשים ילכו רחוק בשביל כסף, כסף מול המוסר והאנושיות, וכמה אנשי המוסר (משטרה, כמורה, רפואה [חיים וביטחון] ועירייה [דאגה לאזרחים]) ילכו רחוק בשביל להשיג את ההוניים המוצעים במחזה.
המחזה מספר על עירייה ששמה קילן, עירייה עניה שאנשיה עניים. העירייה ואנשיה נמצאים בחובות ענקיים והם רוצים לקבל מענק כספי אשר יעזור לה להתאושש. תושבת העירייה לשעבר, גברת זקנה עשירה מציעה לחברי העיר את המענק בשווי של מיליארד, אם יהרגו את אהבת נעוריה אשר נטש אותה לטובת אישה אחרת. היא נכנסה ממנו להריון והידרדרה לזנות. אמנם, הוא לא התנהג בצורה מוסרית ואנושית אבל הוא לעומתה יותר אנושי ומוסרי ממנה. בהתחלה אנשי העירייה מתנגדים לרעיון אבל מאוחר יותר עם השוחד שהגברת מציעה לאנשי העירייה עם אופי חיים נהנתני ובורגני הם לאט לאט מתחילים לשקול את הצעתה ואפילו משפחתו של הקורבן חושבת בחיוב על ההצעה. זו סיטואציה מאוד לא פשוטה כל אנשי העירייה הפנו לאותו אדם את הגב ודקרו אותו מאחורי הגב. כל האנשים עליהם סמך ואהב מתנהגים אליו בצביעות ומכחישים את זה שהם בעד הצעתה. זה לא פשוט לקריאה הדבר הזה ואפשר לחוש אמפתיה לקורבן למרות מה שעשה בעבר.
לסיום, אני חושבת שזה ספר מאוד מומלץ לקריאה למרות שאינו פשוט. שיהיה חג פסח שמח!


















