אני שמח שזה ספר שמקבל ממני 5 כוכבים בז'אנר האהוב עליי.
מסע של 2,700 עמודים מגיע לסיומו בספר השישי והאחרון בסדרת "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", בין הספרים האהובים עליי.
רנסום ריגס הפציץ. הספר האחרון בסדרה נותן לנו את כל האקשן שנבנה לאורך הספרים ויותר מזה. ספר זה הוא שילוב בין פנטזיה, אימה ומלחמה: עולם המשונים בסכנה, ונבל מאיים להשתלט על הכל. זה אולי נשמע כמו עוד ספר בנאלי על רשע שרוצה להשתלט על העולם, אבל לא בשבילי. יש חלולים (מפלצות), רשפים שרודפים אחרי ג'ייקוב וחבריו, ובכל רגע הם נתונים בסכנת חיים. הספר הזה הכי מפחיד בסדרה, כולל אלימות וסצנות מטרידות ומפחידות, ולכן הייתי מגדיר אותו לקריאה מגיל 16.
הנה הדירוג שלי לספרים מהכי טוב להכי פחות טוב לדעתי:
1. הספר הרביעי: מפת הימים – האהוב עליי, בגלל המסתורין וההרפתקאות שעניינו אותי. אם ארצה לקרוא שוב את אחד הספרים, אני חושב שאגש קודם לרביעי שהכי נהניתי ממנו.
2. הספר השישי: נבואת השבעה – בגלל שהוא הקליימקס של הסדרה, עם שילוב טוב של אימה ומלחמה.
3. הספר השלישי: ספריית הנשמות – בדיעבד אני חושב שהוא היה אחד הטובים, בגלל שבספרי ההמשך מבינים שהוא היה מאוד משמעותי להמשך הסדרה, קרו בו אירועים והצטרפו דמויות וזה ספר עיקרי בסדרה (יותר מאחרים).
4. הספר החמישי: אם הסערות – כי אני (כמעט) תמיד מעדיף ספר מתקדם מאשר התחלות.
5. הספר השני: עיר חלולה – הוא היה טוב, פשוט האחרים יותר משמעותיים מבחינתי.
6. הספר הראשון – כי סגנון הכתיבה לא תאם את שאר הספרים, והרגיש לי שהוא פחות מתוכנן מהשאר. כמובן שגם אותו אהבתי.
למרות שהיו את כל הדמויות, וזה היה השיא עם אקשן מטורף, עם סגנון מטריד ומפחיד כמו שמצופה מהספר – יותר אהבתי את הרביעי בגלל הסיבות הבאות:
-הדמויות היו מאופיינות בצורה טובה יותר. בספר השישי העיקר היה המלחמה וכמעט שום דבר מעבר לזה.
-המטרה בספר השישי הייתה ברורה: לנצח את הנבל, וזה צפוי שלא יהיה סוף רע. לעומת זאת, כשקראתי את הרביעי לא ידעתי מה יכול לקרות: היה מסתורין, היו הרפתקאות, עלילה מתפתחת עם שינויים, היה הומור וזה היה ספר יותר כיפי מאשר לחץ ופחדים ממלחמה.
איכזב אותי שכמעט לא נאמר בספר על יחסי הרומנטיקה של ג'ייק כפי שנבנה בספרים הקודמים... חוץ מזה ספר מוצלח. אהבתי את הקונספט של תצלומים לאורך הספרים, כי הם הכניסו אותי לאווירה של הסיפור והיה יותר מהנה לקרוא ולראות תוך כדי תמונות אמיתיות. זה גרם לי יותר להיסחף לסיפור והפך אותו לייחודי.
מי שעוד לא קרא את הסדרה ואוהב פנטזיה אפלה, ממליץ לנסות את הסדרה הממכרת הזאת. אל תיתנו למספר העמודים להרתיע אתכם; זה עובר מהר, ובכל מקרה לא תירצו שייגמר.
אולי זה ייראה מוזר לכתוב את זה, אבל אני רוצה לסיים עם לומר שלום לג'ייקוב, אמה, נור, ברונווין, יו, קלייר, מיס פרגרין והשאר. היה כיף איתכם, ותמיד תישארו חלק ממני. תודה על החוויות, ריגס.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
