ספר זה זכה בפרס ספיר לשנת 2004, אותי הוא לא ריגש, לרוב שעמם גם בתוכן וגם בכתיבה. ספר נוסף של צלקה "אלף לבבות" שהוגדר "יצירת המופת שלו" אף הוא לא הצליח מבחינתי להתרומם ולעבור את רף שלשת הכוכבים, בשני הספרים לצערי הרגשתי בזבוז זמן ומצאתי עצמי לא מרוכז וחסר סבלנות.
ספר זה הוא למעשה סוג של אוטוביוגרפיה וסובב סביב אותיות האלף-בית. לכל אות מצא צלקה ארוע או מעשייה, או אנקדוטה אחרת מחייו. לדוגמא באות 'ה' בחר ב- הנדלר דוד, צייר שעל פגישותיו עימו סיפר. בתור חובב אמנות ישראלית סיפוריו של צלקה על ציירינו היו מעניינים, אך הם היו בתוך ים של מלל מיותר.
צלקה אדם משכיל ונבון והוא משתדל שלא נשכח זאת ומלאה אותנו בפרטים היסטוריים בנושאי תיאטרון, מיתולוגיה, אדריכלות ועוד, אך לא מתייחס לדברים לעומק.
הספר הזה די התיש אותי, מבחינתי סיימתי את התנסותי עם כתיבתו של צלקה.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



