מצטערת אבל נטשתי... 280 עמודים ולא התקדם כ- ל - ו- ם!! ממש מריחה של עלילה שהייתה יכולה להיות מצוינת...

אכזבה גדולה.
הספר מתחיל טוב, והסטיות הפסיכופתיות מתאימות לסוגת הבלשים הסקנדינביים, אבל 80 העמ' האחרונים מדרדרים את הדירוג כמעט לאפס.
בסוף הספר מתברר מה הניע את הרוצח המטורף. אז ככה (אין כאן ספוילר!): אין מצב שבגלל הסיפור (הקצת עצוב) הבחור שלנו הפך לרוצח מתוחכם.
ומה זה מתוחכם! לא רק שהוא מנחש את כל הכוונות הנסתרות של הבלשים, הוא גם מגיע לכל רחבי שבדיה במהירות האור, כדי לתפוס את הבלשים המסכנים
********************
אזהרת ספויליר:
אפילו כשהרוצח מת, הוא לא באמת מת... (האמת שזה לא ספוילר, זה פשוט מופרך).
********************

אז אותי צמד-חמד הכותבים לא הרשימו מספיק, למרות שהספר מותח וכתוב טוב, נראה שהצמד משך 300 עמ' ואז נמאס לו והסיום פשוט מאולץ/מרוח/הזוי.

מן הפחות גרועים שבספרי קפלר.
העלילה סבירה עד נקודה מסויימת, ואז מתפוררת מן הלא סביר אל הבלתי אפשרי: זקן פצוע-ירי נעלם בשחיה מתחת לקרח ומפציע כדי לחטוף את הבלש. כן, ברור.
כתוב טוב למדי, או שהתרגום (מאנגלית משום מה) גיהץ את המקור, כך שדי נהנתי למרות העלילה המופרכת.

מותחן בלשי טוב. קראתי ללא הפסקה כמעט. הבלש יונה לינה, הגיבור הקבוע של צמד הסופרים המתהדר בשם העט לארס קפלר מפצח שוב בעזרתה של סאגה באוור פרשיה עם הרבה מאוד אקשן, גופות, דם וכמובן הרבה שמות של מקומות שבדיים שקשה להגות אותם. בין הטובים בז'אנר של ספרי הבלש הסקנדינביים. לא מומלץ לבעלי לב חלש.

הספר הראשון שלו (בעצם, שלהם) שקראתי היה משחק זיכרון. ישר התלהבתי. אחר כך בא המהפנט, וההתלהבות רק גברה. כששמעתי (אחרי שקטלו את חוזה פגניני) שיצא ספר חדש, קפצתי ופלטתי צווחת אושר קטנה. תשאלו את חברה שלי שסיפרה לי את זה.
את החצי הראשון קראתי בשלוש שעות, ברצף. לא יכולתי להפסיק. בסוף לא הייתה ברירה והפסקתי. חזרתי לזה אחרי כשבוע. קראתי בכל שנייה שהייתה לי. עשרים עמודים לפני סוף הספר נגמרה ההפסקה. זה היה רגע מצער. סיימתי אותו בדרך הביתה.

***בפסקה הקרובה מופיעים ספוילרים גדולים!***



ספר משוגע. כל הפרטים התאימו אחד לשני באופן אכזרי. הקטע עם התאום של יורק ואלטר, חרוש ככל שיהיה, בא לי בהפתעה. לא ציפיתי שמשהו כל כך צפוי ונדוש יופיע בספר כזה. זה דווקא התאים.



***נגמרו הספוילרים***

לסיכום, אחד מעשרת הספרים הכי טובים שקראתי. עוד מחכה לראות ממה התאכזבו כל כך בחוזה פגניני

"אמצע הלילה ,ושלג נושב מהים. איש צעיר חוצה גשר רכבת גבוה בכיוון סטוקהולם פניו חיוורות כזכוכית עכורה .מכנסי הג'ינס שלו נוקשים מדם קפוא .הוא צועד בין הפסים ,פוסח מעל האדנים.
חמישים מטר מתחתיו נראה בקושי הקרח על המים כרצועת בד.
שמיכת שלג מכסה את העצים"
מיד נעבירכם למעמקי האימה שנבראו במוחות האפלים של אלכסנדרה ואלכסנדר אמדורל להלן לארס קפלר
עוד צמד שבדי הכותב על הצד האפל רוצח סדרתי ? ,חוטף ילדים, או פסיכופט משוכלל.