פעם הייתי קורא בעיקר מותחנים, הם הפעימו את ליבי הצעיר והזרימו אדרנלין בעורקי, ריגשו והיו קלים לקריאה. את המותחן הזה קראתי אחרי שמזה כמה שנים לא קראתי מותחנים אחרים. אם הייתי צריך לדרג את הספר הזה בהשוואה לספרים אחרים בז'אנר אולי היה מקבל יותר. הספר זכה בפרס הDagger לספר ביכורים הטוב ביותר.
הסיפור מתרחש באנגליה הכפרית של שנת 1950. פלביה דה לוס היא בת 11 והיא החוקרת הראשית בסיפור. היא כימאית חובבת ובעיקר אוהבת להתעסק ברעלים.
בוקר אחד נמצאת גופת אדם בחצר ביתה, זהותו לא ידועה, אך לילה קודם היא שמעה בחדרו של אביה צעקות וריב בין אביה לאדם המת. האב נעצר והוא החשוד העיקרי. האם הוא ביצע את הרצח? מה מניעיו? הסיפור מתחיל להיפתח ולהחשף אט אט, רמזים ותגליות מפה ומשם והא לכם סיפור מתח.
האמת שנהנתי מהקריאה, סיפורים שמתרחשים באנגליה הכפרית של פעם תמיד מעניינים אותי, הכתיבה סבירה וזורמת, יש תפניות מעניינות בעלילה, מה עוד צריך בספר מתח?
אכן יש הכל, אך זה מרגיש שלקחו אותי כבר לסיבוב הזה כבר הרבה פעמים בעבר.
המחשבה שילדה בת 11 (כיתה ה') תעבור את מה שעובר עליה בספר ממש לא מציאותית. את החקירה שהיא מבצעת, החשיבה ואומץ הלב לא ניתן לשייך לילדה בת 11 ואפילו לא לרוב הבוגרים, ובציניות אשאל האם ילדה בת 11 בשנות ה-50 של המאה הקודמת הייתה מסוגלת לכל כך הרבה בהשוואה לילדות בגיל הזה היום? הן כל כך שונות היום ואז. קשה לי לחשוב שהיום ילדה בת 11 (או ילד) יתעניינו בפתירת תעלומת רצח.
עדיין קריאה מהנה למי שמעוניין במותחן טוב.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



