אתמול בערב התחלתי לקרוא את הספר החדש של וולקשטיין היו לי ציפיות גבוהות כי מאוד אהבתי את הספר הקודם שהוא כתב 'הסבך'.
לאחר קריאה של עמוד אחד כבר הבנתי שלא אתאכזב. הפרוזה של הסופר היא מעולה העלילה קצבית, השפה של הסופר מאוד גבוהה אך מובנת לקריאה. לאחר כמה שעות סיימתי לקרוא את הספר ואני חושב שזה אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי.
על מה הספר? בספר שתי נובלות הראשונה ארז'בת מתארת מרצה במכללה אקדמית שנפשו יוצאת לסטודנט שעוקב אחריו. הסטודנט מספר למרצה על מכתבים של רוזנת מן המאה ה-16 שנודעה כרוצחת סדרתית. בנוסף הוא טוען שהוא קרוב משפחה של הרוזנת. הנובלה הראשונה כתובה בשפה עשירה בדימויים מעולמו הפנימי של הסופר יש תחושה שלסופר יש עולם פנימי גדול ואפל והוא יודע לכתוב עליו היטב יש שם הכול: אימה, פחד, אנושיות, קשרים אנושיים סבוכים ומורכבים, מוות, מין, אוכל ובכלל אני פשוט ממליץ מאוד על הנובלה הזו.
הנובלה השנייה: 'יסמין' מספרת על גבר שיוצא עם הוריו המבוגרים לטיול ובמהלך הטיול בורח מהם. שוב קסם הכתיבה שובה את ליבי מילה עוד מילה לפעמים מרוב מורכבות הספר אני הולך לאיבוד וקורא עוד פעם דף שכבר קראתי. הגבר אשר ברח מהוריו מגלה במקרה אקדמיה שתפקידה לטפח בכל מחיר את כישרון הציור בקרב ילדים.
בנובלה זו יש הרבה ילדים חלקם נטושים, חלקם עוברים התעללות רגשית ושוב יש הרבה אפלה תאוות בצע ועוד חולשות אנושיות. נושא נוסף שהספר עוסק בו ההורות הקושי לגדל ילדים ובכלל מזה להיות ילד.
הספר הוא קצר מכיל: 192 עמודים והוא יצא בזמורה ביתן רוח צד.
אני חושב שכל מי שאוהב ספרות מקור מעניינת וכישרונית יאהב את הספר הזה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
