בלתי שבירים - האמנם?
חוות דעתי על "בלתי שבירים" מתייחסת לסיפור עד עמ' 190, שם נטשתי אותו והלכתי לדרכי (אם כי רפרפתי עד הסוף כדי לנסות ולגלות האם אני מפספסת איזו עלייה תלולה, איזו ירידה גדולה - משהו משמעותי - לא נראה כך). והיא מובאת בנקודות:
1. קראתי בעבר את הספר "צבעים נמלטים" מאת ליסה בר ואהבתי אפילו מאוד. על כן כשראיתי שישנו ספר נוסף פרי עטה, גם הוא סביב נושא האמנות, חיי אמנים, קשרים בין אישיים - אז לקחתי, קראתי, רק חלק ממנו, תהיתי למה, השתעממתי, החלטתי שחבל על הזמן (במובן הראשוני שלו) ונטשתי.
2. זהו סיפורה של סופי בלום - אותו היא מספרת בגוף ראשון. סופי - אישה בשנות הארבעים לחייה, סתמית ומשעממת למדיי, שברגע אחד ביום (שהתחיל בהיר וחגיגי והפך כהה) אחד חייהּ כפי שהתנהלו עד אז משתנים: נישואיה לאיש שהיה בן זוגה מאז נעוריהם מתפרקים. בתה האחת המתבגרת - מתבגרת. החברות הצפופה עם שתי חברותיה, השלישייה המפורסמת (והכול כך אמריקאית) עוד מאז ימי התיכון שהייתה המעטפת העוטפת - מתפוררת.
וסופי בורחת מכולם אל התחלה אחרת.
3. אלא שסיפורה של סופי מובא באופן משעמם. כי אין בו הרבה (פוטנציאל דווקא יכול היה להיות, קראתי כמה ספרים מוצלחים מאוד על משברי גיל הארבעים) יש בו סוג של כלום דקיק במעטפת שום דבר.
4. יותר מכך הסיפור כתוב באופן שטחי מאוד, רדוד, סתמי, אין עומק אין נפח. קשקשני וקלישאתי - כל כך קלישאתי.
5. הדמויות - דמויות פלסטיק שטחיות ורדודות (אסתייג - אולי אחרי עמוד 190 הן פתאום תופסות עומק ונפח ומתעצמות - איכשהו לא נראה לי) בכל מובן: הרגשות שלהם, המחשבות שלהם, מה אומרים ומה אוכלים, כמובן איך נראים וכן הלאה.
גם כל המסביב: תיאורי הסביבה והאווירה מאוד קלישאתיים, שטוחים, פלסטיקיים, דקיקים:
6. אז, עד עמ' 180 (וגם בהמשך נראה לי) היינו בנורת' גרוב (עיר אמריקנית קטנה ונידחת), בפריז ובסן-פול-דה-ואנס (עיירה בדרום צרפת) - והכול כל כך קלישאתי, האמריקאי כל כך אמריקאי, הצרפתי כל כך צרפתי, העיירתי כל כך עיירתי, המרצה לאמנות צרפתי כל כך "מרצה לאמנות צרפתי" - בהגזמה שמעוררת תחושה שהחשיבה של המחברת צרה ומצומצמת.
7. ואגב כך גם מטופלים גם נושא האמנות, חיי האמנים, היצירה או מה שסביבה.
8. מעניין ש"צבעים נמלטים" היה כה אחר.
9. כך חוויתי את חציו הראשון של הספר וכך המשכתי והתרשמתי גם מרפרוף קל בין דפיו לסופו, ואולי בכלל פספסתי בגדול. אז הותרתי אותו ב"סיפור חוזר", מעוניינים לבדוק בעצמכם? מי שימהר אולי ימצא אותו ממתין שם.


















