סבו של המספר היה חכוואתי, שאומנותו היא סיפור סיפורים למאזינים מזדמנים, טרם עידן הטלוויזיה. המספר, שגם לו נטיה כזו, פורס את קורות חייו ומשפחתו דרך עשרות סיפורים קטנים. ביניהם שזורים סיפורים מיתולוגים ערביים, ואשר הדמויות בהן מספרות בעצמן סיפורים שגיבוריהם מספרים גם הם.
כך, הקורא נזרק מסיפור לסיפור בתוף סיפור, מה שעשוי להיות מתיש לפעמים, אך גם נחשף לאומנות הסיפור הערבית המלאה סלסולים עלילתיים וגוזמאות.
למרות הליאות, הספר מהנה ומגלה עולמות חדשים ואווירה אקזוטית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
