הספר הזה המתין לי לא מעט זמן על המדף. את הספר הקודם "אל תגיד כלום" קראתי לפני שנה וחצי ואהבתי אותו מאוד. כמו בספר הקודם, גם כאן העלילה מובאת בגוף ראשון מפי הגיבורה ובמקביל ישנם פרקים בגוף שלישי מפיה של איימי התובעת ומעט פרקים המתוארים מהזווית של המשפחה שקיבלה את אלכס התינוק לאימוץ. כעובד סוציאלי במקצועי, עניין אותי מאוד לקרוא גם על החוויה של הגיבורה את מערכות הרווחה והאומנה. מעבר לכך, הספר היה גדוש טוויסטים מפתיעים וסוף עוצר נשימה.
לסיכום, נהניתי ממש וממליץ בחום רב מאוד!
ממשיך עכשיו לספר הבא של הסופר המעולה הזה :)

#
בניגוד לדימוי שלה, באמריקה יש רוב לאנשים ממעמד הנאבקים לשרוד - כלכלית וגם תרבותית. המרחק בין להיות מעמד בינוני-נמוך או פועל ולהתפרנס, לבין לעבור לגור במכונית הוא קטן ממה שנראה לנו, המושפעים מסרטים המתארים את "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". רוב האזרחים חיים בנורמות שאנחנו, הרגילים למדיניות רווחה איננו מכירים: אין ביטוח בריאות לכל, אין פנסייה, אין הגנה לעובד מפני פיטורים הנעשים בהחלטת המפטר, אין פיצויי פיטורין ואין חופשה שנתית לפי חוק (את העובדה האחרונה הזו למדתי לא מזמן והיא די זיעזעה אותי...) שירותי הרווחה שם מחלקים תלושי מזון למעוטי היכולת, ו"שלום הילד" מתבטא לפעמים בהוצאת ילדים מביתם והעברתם ל"מערכת" שתלעס אותם, תעכל אותם בקרביה ולבסוף תירק אותם – דור מי יודע כמה לעוני ולתת-תרבות שהוא מביא איתו.

המותחן הזה – שהוא באמת מותח – עוסק בסוגייה הטעונה של ילדים הנלקחים מהוריהם – בלתי מתפקדים או מתעללים או שאינם מתנהגים לפי הנורמות של שירותי הרווחה - ומועברים לאומנה, שם עבור סכומי כסף לא גדולים האומנים מטפלים בילדים – משהו כמו צער בעלי חיים לילדים, בלי הצער. ההורים האומנים שייכים בדרך כלל לשיכבה של שורדים החיים מיד לפה ומה שמעניין אותם בסידור הוא להשיג כסף כדי לשרוד, לאו דווקא לטפל בילדים באופן מיטבי. וכעניין צדדי – תינוקות (במיוחד לבנים, אבל גם בצבעים נוספים) מבוקשים. וכמו בכל נושא שהביקוש עולה בו על ההיצע – הם סחורה לכל דבר. יש שמוכרים אותם, ויש קונים.

הסיפור פה מספר את סיפורה של המערכת באמינות רבה. מצד אחד – הוא מותח בהחלט, כמו שאמר צב השעה, המתברר כמקור לא-אכזב להמלצה על ספרי מתח (תודה!). מצד שני – תראו איך הצער והעלבון האנושי הופכים בידור עבורנו, הקוראים עליו. מצד אחד – צריך לעודד סופרי מתח שכותבים היטב ומצליחים לטוות סיפור קוהרנטי. מצד שני – נראה שפרקס גירד פה תחתית של תחתית כדי לספר סיפור.
אמינותו של הסיפור הולכת ופוחתת ככל שהוא מתקדם, והסוף מקעקע אותה לגמרי. השורה התחתונה – מותח וגם גורם לך להתבייש...

איך החיים יכולים להתהפך ברגע, רגע אחד את בשגרה שלך, מסיימת יום עבודה ממהרת לקחת את הילד מהגן, לבשל משהו לטייל ולהמשיך את היום ואז..... הכל ממתהפך ברגע.

מלאני מגיע באיחור קל למטפלת שאומרת כי הילד נלקח ע"י העובדות סוציאליות, מלאני ממהרת הביתה ורואה כי המשטרה הקדימה אותה ועדתה חיפוש מעמיק.

מלאני ילדת מוסדות מבית לא מתפקד, בקשר רק עם אחיה שנלקח לאימוץ מנסה בכל כוחה לנהל חיים שגרתיים, בעלה שחום העור מתמודד למשרת פרופסור והם שורדים עד ש...

מישהו מנסה להפליל אותה? מישהו השתיל סמים בביתה, מלאני הופכת לדמות מושמצת אסירה, הילד נלקח, הבעל עזב, עורך דין מהסנגוריה, מפוטרת מעבודתה ללא אגורה, נלחמת מלאני על חפותה על בנה אלכס ומעל הכל על שמה הטוב.

אחיה בעל עבר פלילי, אשר חזר למוטב עושה כל שביכולתו לעזור לה. אבל התובעת בתיק וראש לשכתה מנסים לעשות הכל על מנת להרשיע את מלאני, התובעת עצמה שקועה בתיק אחר, אנס סדרתי שמלאני היא עצמה אחת מקורבנותיו, האנס המלחש אשר אנס גם אותה,
אותו אנס אשר בנה, שנולד לבן, אינו בודאות בנו של בעלה.

בחירוף נפש יוצאת מלאני למלחמה על שמה על חרותה ובעיקר על השבת בנה אלכס אליה.
מתח מהיר מלא תהפוכות, תפניות ובעיקר אמפתיה גדולה לקורבן אחד שנקלע למזימה נוראה אשר נרקמה מעל ראשה.

תהנו עד מאד. מומלץ ביותר.

יש ספרים שמשאירים מקום למחשבה על העולם המעוות שאנו חיים בו, קרוב ממה שנדמה הוא אחד כזה.

מלאני בארקי גדלה בבתי אומנה. היא שרדה ילדות קשה ומספר צלקות שהשאירו את חותמן בנפשה, היא התבגרה והתחילה את חייה מחדש עם בעל אוהב ותינוק בשם אלכס אשר מילאו את כל עולמה.
חייה מתהפכים כשהיא מגיעה לאסוף את אלכס מהמטפלת ומגלה שהוא נלקח ממנה בידי שרותי הרווחה, אותו מקום אשר זכור לה היטב מימיי ילדותה הופך בשנית לאויב הכי גדול שלה. כשהיא מנסה להבין איפה התינוק שלה ולמה לקחו ממנה את הילד היא מגלה שזה הרבה יותר גרוע ומורכב ממה שנדמה לה כי מה שנמצא בחיפוש בביתה יכול לגרום לה לשבת הרבה שנים בכלא ואם לא די בכך טלפון אנונימי לשירותי הרווחה רק החמיר את מצבה כך שמבחינתם ללא צל של ספק היא אינה ראויה להיות לאם ולגדל את ילדה. חיי המשפחה המושלמת מתפוררים לה בין האצבעות ובין ישיבה בכלא, שיחרורים בערבות והמתנה למשפט היא מנסה לגלות את האמת.
בספר ישנו פן אנושי ואימהי מאוד חזק שגורם לחלחלה רק מהמחשבה שדבר כזה יכול לקרות במציאות.
פרקס אלוף בסוגיות משפטיות ואיכשהו זה מרגיש מאוד חי ואמין ממש כאילו היינו חלק מהקהל שיושב וצופה במהלכים המשפטיים. אנו חווים יחד עם מלאני את התחושות, האכזבות, השקרים והגילויים שמלווים אותה ממש עד סוף הספר.
הספר נע בשתי גיזרות עיקריות:
מלאני-אשר מנסה להתמודד עם ההאשמות נגדה והניסיונות לנקות את שמה ולהחזיר את בנה.
ואיימי קיי-התובעת בתיק. שלאור הראיות היא בטוחה בניצחונה בתיק אך במקביל מגלה קשר בין מלאני לתיק לא פתור של אנס סידרתי שהיא מחפשת אחריו בסתר כבר מספר שנים ללא הצלחה.
מה הקשר בין שני המקרים ואיך כל זה מתקשר לראיות שנמצאו בביתה של מלאני?
זאת ועוד הפתעות תמצאו בין דפי הספר הנהדר הזה.
תזכרו רק ש...״האסון תמיד יותר קרוב ממה שנדמה לך״

אני אוהבת אותך בראד פרקס !!

אם בא לכם ספר מתח מהיר, משעשע לפרקים על אף הנושאים הקשים מאוד שהוא מעלה, כתוב היטב ומהנה - זה הספר!
ממש אהבתי.

כאתנחתא מן הספרות הכבדה יותר - ספר בלשי מצויין. עלילה מרתקת מראשיתו, - ניקוי ראש.
מסכים עם דברי קודמי.
בלעתי אותו ביום אחד.

נושא האנס הסדרתי, התוקף נשים בביתן, הפך להיות נושא חוזר, הן בספרות והן בסדרות הטלוויזיה (לדוגמה: "לא ייאמן" - בנטפליקס, מרתק ומומלץ)

סיפור אפור מדכדך אבל לא סמיך, על מקרה (דגש על מקרה) יותר מורט עצבים ממותח, כתוב (לדעת הסופר כנראה) במיומנות המקצוענית הראויה: מרוחקת, כדי שלא אתבלבל לחשוב שהכותב המקצועני היה/נגע/משתייך למעמד הנמוך (והגדל מיום ליום) שבקושי חי בפרברי יונייטד סטייקס. הוא רק מכיר את החומר עליו.

הסיפור הוא על אישה שהחיים התאכזרו אליה כילדת אומנה שהוריה ויתרו עליה בגיל 9 וטופלה ע"י שרותי הרווחה הזדוניים והמרושעים, ועד לקרות המקרה המסופר, כשהיא כבר בת 31, בוגרת קולג', נשואה ואמא לתינוק בן יומו. בקיצור הצליחה להתגבר על כל הקושי הנורא, הלא אנושי והבלתי אפשרי של חייה התחיליים. ברור שהיא יפה וחטובה ולא פראיירית, מה שעוזר לה במלחמת הקיום ובשרידותה.
גם זה שהיא נאנסה מסופר בלחישה, כמעט בנועם, כאילו לא ארוע מזויע וטראומתי, למרות שזהו קו העלילה השני בספר.
ייאמר לזכותו של הסופר, שע"פ הכתוב בגב הספר הוא מעוטר בהרבה פרסי "הטוב ביותר" "הנמכר ביותר" וכו'.
איכזבני בלשון המעטה. לוא זה היה נכתב מהלב ו/או הבטן ורצוי ע"י אישה, ייתכן והכל היה נראה אחרת.

ספר מתח שהעלילה זורמת היטב הדמויות מוצגות היטב מרגשות מעצבנות כתוב קולח ומהנה קשה לעזוב אני ממש צמא לספר הבא שלו