טוביה טננבום ניחן בחוש הומור בריא, בציניות ובסרקזם עוקצניים, והכי חשוב, ביכולת להביא סיפור מורכב לאבסורד. האבסורד מנפץ אמיתות אחת אחר השניה בקול רעם ומוציא את האוויר מהבלון בשריקה.
הסיפור פשוט מאוד הפעם, יחסית. גרמניה העשירה והגדולה במדינות אירופה, קלטה מיליוני פליטים ממדינות במצב מלחמה, במיוחד אפגניסטן וסוריה. מדוע היא עשתה זאת ועדיין עושה?
עכשיו מתגלים הפרטים ועמם האבסורד, האמיתות הנחבאות ועוד פרפראות (לקוראים הצעירים, לא מדובר בפורפרות. אופס, גם פורפרות הם לא יודעים מה זה). הפרטים הם כדלקמן: מיליוני פליטים הם אנשים רבים שהגיעו בדרכים לא דרכים, כי בים אין דרכים בדר"כ (כאן דרושה הבהרה: לגדולה במדינות אירופה אין ממש גישה לים מדרום, מכאן, שהפליטים הגיעו מתורכיה, מיוון, מצ'כיה ועוד. בזה הם עברו על החוק האירופאי, האוסר על פליט להמשיך למדינה שניה מהראשונה בה נחת). הם שילמו הרבה כסף יחסית כדי להיות בגרמניה המקסימה, השופכת כסף רב על אחזקתם, הם, בתורם, יוצאים לפעמים לגנוב, לאנוס ולפרוץ משום שהם קצת משועממים, אפשר להבין. לא כולם כמובן הם כאלה. והיכן הם גרים? הם נמצאים במקום שגרמניה הכי מבינה בזה, במחנות פליטים, בדגש על מחנות. כי סדר חייב להיות, ברור? ומה הם עושים שם? בעיקר משתעממים, אוכלים אוכל תפל וחיים בסביבה רועשת תמידית וללא פרטיות.
טוב, מספיק ללהג. למה כל כך הרבה פליטים התקבלו, מעבר להיגיון ולחוק הגרמני והאירופאי? כי הגרמנים הם נאצים. הם כמובן אומרים שהם לא, לא רוצים שיאמרו זאת עליהם, מבקשים להיות העם ההומני בתבל יותר מהשבדים הקרים רוכבי הוולוו.
טננבום, כמנהגו ובעזרת אסטרתו (האופל אסטרה שלו), נסע לערי דרום ומזרח גרמניה השונות מברלין למינכן ולהמבורג ולייפציג, יש כמה ששכחתי, אבל העיקרון ברור. הוא דיבר עם פליטים, עם מנהיגי מפלגות, עם העם ברחוב והתמונה היתה פשוטה מאוד: לאיש אין מושג איך לבלוע את הצפרדע, אבל אין בעיה שתהיינה צפרדעים רבות כאלה. רק אל תקראו לנו נאצים, אפילו שעמוק בלבנו אנחנו כאלה.
והבהרה קטנה: פליטים אינם מהגרים. למהגר ויזה ברורה, דרכון נקי וקריא, השכלה רצויה והוא מגיע לרוב עם ברכת הדרך. הפליט נפלט ממדינתו השסועה, לרוב אין עליו שום ניירת רשמית, הוא אינו בעל שום מעמד מוכר פרט למעמד פליט, הוא אינו רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, אין לו כסף והוא עולה כסף שנלקח ממערכת החינוך, הבריאות, מהמשטרה ומעיק על מערכת החוק בכלל. במעמד לא ברור, כל עוד מדינתו של הפליט במצב מלחמה, הפליט נשאר פליט ועולה כסף. לא ניתן להשיבו למדינה ממנה בא. מלחמות לוקחות זמן וכך השיקום. אבל מה לא עושים בשביל תדמית?
מימין ומשמאל נכשלו כולם בהגדרת עניין הפליטים. זהו עניין ללא הגדרות, לאיש לא ברור מה טוב ייצא מזה ועושה רושם שמדינות ערב מתמחות בהשארת אנשים במצב פליטות לעד. הרי לפחות שניים מהפליטים שראיין טננבום אמרו שהם מעכו שבפלשתין. מה הם מסניפים שם במחנות, סוג של גז חדש, שלא הורג, אבל ממסטל?
