חביב וכיפי עם טעם של פעם.
ילדותו של המחבר בחיפה בשנות ה-60 עם הפשטות והמעט שהיה. מאמץ לחסוך כולל כתיבת מכתבים לחו"ל על נייר דק במיוחד כדי שמשקלם יפחת ומחיר שליחתם יוזל..תקופה בה טלפון היה נדיר וכשמישהו היה אמור לקבל שיחה זו הגיעה למכולת ובעליה שאג את שמו של מקבל השיחה וכל השכונה ידעה...טלפון ציבורי היה אטרקציה.
יום אחד הם מתבשרים שאצ'י, בן דודה של אמו שעבר את השואה יגיע מהונגריה ויפגוש בהם.
ההתרגשות רבה לקראת הגעתו לנמל חיפה.
אצי' גר בביתם ודייויד לומד ממנו הרבה בשיחותיהם הארוכות. הוא שומע לראשונה את אלביס וקליף ריצ'רד בין התקליטים של אצ'י שגם הביא עימו מצלמת בוקס ענקית ומנציח את בני משפחתו וחיי היום יום. תחילת תקופת הרפתקאות מטורפות במונחי ילד בן 8.
אצ'י חולם להגיע לאמריקה ומתחיל בינתיים בעסקים קטנים- 'בוזיניס' בלשונו- קיוסק צנוע, מכירת מחזיקי מפתחות, קופסאות קרטון ו'גלויות זהב' של בלובנד עם צילומי ארצות שהיו אוצר בלום-למגינת לבו של גרובר, בעל המכולת השכונתית שיצר דירוג קבלת תשלומים ולקוחות נבחרים זכו בגלוית זהב...
ל'בוזיניסים' עוזרים חבריו של המחבר מאותה תקופה בעלי כינויים ססגוניים -יוסי 'קומבינה' ורפי 'חוט' שהמציאו פטנטים להרוויח מעט בתקופה בה גרוש היה גרוש. דמויות שהיו לאבני הדרך של ילדותו כולל בעלי העסקים, שכנים, חבריו והדוור הנצחי שכּוּנה 'נשר' בשל אפו הנשרי.
עד שהיום מגיע ואצ'י עוזב לצערו של דייויד שנקשר אליו . השנים חולפות ביעף, הם שומרים על קשר מסויים ודייויד מגיע כגבר צעיר לבקר את אצ'י שהצליח באמריקה.
אנושי, חם ומתובל בהומור, סלנג מלבב באידיש והונגרית - שיינע שייגץ , פרוצנט (אחוזים) ,מוישה גרויס, גרוייסע עייסק. הונגרים כונו 'איגן'.
ובעיקר אהבה אמיתית וגעגועים לימים שלא יחזרו ולהוריו, אצ'י וחבריו שאינם עוד או המשיכו בחייהם. נוסטלגיה במיטבה.

















