אל וירג'יניה וולף וסיפריה נחשפתי עוד בנעוריי, במיוחד ספרה חדר משלך הפורץ דרך. כבר אז נחשפתי אל אישה מרשימה משכמה ומעלה, פמיניסטית טרם זמנה.
הספר אוטוביוגרפי המלווה את וירג'יניה מילדותה ועד סוף חייה שלקחה אותם במו ידיה.
הספר נפתח בתקופת ילדותה באנגליה הויקטוריאנית למשפחה משכילה מהמעמד הגבוה, אחת מתוך חמישה ילדים.
לאורך שנות ילדותה ונערותה היתה וירג'יניה דומיננטית ודעתנית בקרב משפחתה אחיה וחבריה, הכתיה היתה תמיד מקור מפלט ונחמה עבורה.
לאורך השנים אסונות פקדו את משפחתה, אימה האהובה נפטרה צעירה, אחותה ואחיה נפטרו בדימי ימיהם ווירג'יניה לקחה על עצמה להיות עמוד התווך של המשפחהף להחזיר ולעודד את אביה אחיה הנותרים ואפילו את חבריו של אחיה לאחר מותו.
אחד מחבריו של אחיה היה לנארד וולף סטודנט יהודה שלימים הפך להיות בעלה.
וירג'יניה חיה בין השנים 1882/1941 בתקופה הויקטוריאנית של הממלכה, לאורך מלחמת העולם הראשונה אל תוך מלחמת העולם השניה, הבליץ על לונדון כל התהפוכות הללו באקלים החברתי והפוליטי של העולם והסביבה בה היא חיה גרמו לה לשקוע בדכאונות,
היא הוציאה ספרים אשר מקמו אותה כסופרת מוערכת ופמיניסטית אל בד בבד גם המצב הנפשי שלה הלך והדרדר,
ילדים לא היו לה אל חיי חברה ענפים היא היתה מרכז החברה אך למרות זאת סבלה גבר עליה.
בוקר אחד בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים פולשים לכל חלקה טובה באירופה, וירג'יניה התאבדה בטביעה בנהר.
אבל קולה לא נדם....
קריאה נעימה ומחכימה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
