בהתרסקות מטוס מבסיס צבאי נידח באלסקה מתגלות 7 גופות.
אחת הגופות זוהתה כנולה בראון.

לנולה יש תפקיד ייחודי בצבא, היא ציירת ומאיירת זירות מלחמה ואווירה.
נולה בראון היא חתולת רחוב, בעלת מבט חד וקליטת מהירה, היא גדלה בבית אומנה, עברה מיד ליד ונחתה בסופו של דבר בביתו של אדם מוזר ומתבודד בשם רויאל, שם גדלה תחת מרותו וגחמותיו, נולה למדה לחיות מתחת לרדאר, להתבונן, עפרונות הציור היו חבריה הטובים ביותר בתקופת הלימודים.

גופתה של נולה כמו שאר הגופות מגיעות אל בסיס חיל האויר בדובר, שם נמצא זיג -
ג'ים זיגרובסקי, הוא מביא ומכין את הגופות למנוחת עולמים, זה תפקידו.
נולה בראון? לא יתכן אומר זיג, נולה חברתה של ביתו המנוחה? זו שהצילה אותה אז במדורה?
אבל רגע... נולה נפצעה אז, תנוך אוזנה נכרת, הבחורה הזו שזוהתה כנולה בראון היא... לא.... נולה בראון.

נולה בראון נמצאת במנוסה.

זיג מבין שמשהו קרה שם באלסקה ונולה זיהתה זאת, פתק שמוצא בגופת הבחורה שזוהתה כנולה מבסס לו את החשד כי נולה בסכנה.
זיג יוצא לאתר את נולה, הוא חופר בעברה תוך זיכרון כואב על אובדנה הטרגי של ביתו,
ככל שהוא חופר בעבר כך עולות הצרות שהולכות עם נולה.

נולה במנוסה, עוקבים אחריה, זיג מאתר אותה, הם נקלעים למאבק ונפצעים קשה אבל הם נחושים לחשוף מה היה שם באלסקה, מי הם
האנשים שנהרגו ולהם שמות בדויים כחברים של הודיני הקוסם הגדול ומי הוא הודיני ומה היה חלקו בצבא ארצות הברית.
קנוניה גדולה עומדת להיחשף על ידי נוחה וזיג, האם שם בבית הלבן יתנו לה לצאת לאור?

ספר מתח משובח ומרתק בקצב מהיר,
דמויות נחושות ומרתקות

מומלץ מאד.

ספר טוב. לא פרס נובל, אבל בהחלט ספר מתח טוב, קולח, זורם, מעניין.
פעם, כשהיו טיסות, קראו לזה "ספר טיסה" - ספר שאתה קורא בשקיקה, נהנה ממנו ומסיים אותו בטיסה טראנס-אטלנטית. זה בהחלט ספר מהסוג הזה.
בראד מלצר יודע לכתוב ונראה גם שהוא כותב על אירועים ומציאות שהוא למד לעומק. והתוצאה בהתאם.
אז גם אם אתם לא משתגעים על ספרי מתח ואלימות אמריקאיים בסגנון טלוויזיוני, אתם עדיין יכולים להינות מהספר הזה.

ולפעמים נופל לך בין הידיים מותחן כה מסקרן שקורא תיגר על כישורי זיהוי האשמים. כן, בראד מלצר עשה את זה ובענק.

גופתה של נולה בראון נמצאת באתר התרסקות מטוס באלסקה. הגופה מובאת לבסיס חיל האוויר בדובר והיא נמסרת לטיפולו של ג'ים זיגרובסקי, הידוע בשם זיג. תפקידו של זיג, הקברן, הוא לדאוג שגופות הנופלים יהיו הכי מכבדות את זכרו של הנופל וכאלה שלא יקשה על בני המשפחה האבלים להיפרד עם תמונה השונה מיקיריהם.

הפעם זיג נדהם. הוא מכיר את נולה בראון או יותר נכון להגיד, את נולה בראון האמיתית שכן בילדותה היא הייתה בת גילה של בתו של זיג והוא זוכר לה טובה על שהצילה את חיי בתו.

מודע הגיעה דווקא לבסיס של חיל האוויר? נולה, בנוסף להיותה לוחמת, היא אמנית צבאית. כשרונה הנדיר בציור זיכה אותה בתפקיד חשוב: להתלוות לזירות קרב ולתעד דרך עיניה את המתרחש. אך במשימה האחרונה, ראתה דבר אחד יותר מדי.

משנוכח לו בוודאות שאין מדובר בגופתה של נולה בראון, זיג מחליט שעליו לאתר אותה ולעזור לה כי במהלך חקירותיו, נודע לו שהיא עלתה על דבר מה שסיכן את חייה.

מה ראתה נולה בראום שהציב מטרה על מצחה?
מי רצה להשתיק אותה?
מדוע הממשל מתעקש לטאטא את המקרה ולהסיט את מהלך החקירה?
מי יכול לשפוך אור על הפרשיה?
גופתה של מי הגיעה לדובר בתור נולה?

הסיפור מסופר בגוף שלישי כיאה למותחנים והוא הולם בהחלט. הכתיבה קולחת ומושכת. זהו הספר הראשון פרי עטו של בראד מלצר שאני קוראת וחייבת לציין את כתיבתו לשבח. מצאתי לי סופר חדש לקרוא!

טוויית העלילה והדמויות שהסופר רקח עבורנו היו פשוט מופלאים. מצאתי את עצמי קוראת בעניין ובדריכות רבים ו"לצערי" לא הצלחתי להבין בדיוק מה הולך שם, מי נגד מי ומדוע. לא לנחש את הכל בשלב מוקדם זה תרחיש נדיר אצלי והינה, מצאתי לי אחד. אהבתי מאוד את העובדה שהסופר לא פיזר רמזים וסימנים מטרימים כאלה שיצביעו על כיוון מסויים. הייתי לגמרי בחשכה ולמען האמת? זה היה מרענן למדי להותיר את ההובלה בידי העלילה. ההפתעה הייתה רבה, החיבורים פשוט נהדרים ואין ולו דמות אחת שהייתה מיותרת.

אם חפצה נפשכם במותחן מיוחד, כתוב היטב, מהודק, עם עלילה מושכת, מרתקת ומסקרנת, קחו לכם ליד את "אמנות הבריחה." מחכה בכיליון עיניים לספרו הבא.

אין על אמריקה! והנשיא? הוא בכלל סופרמן,
ואם היית חייל בצבא (מדובר על עבודה לכל דבר, כמובן, זה לא צבא חובה), אז גם הש.ג. ואיש האחזקה הם אלופים בקרב מגע ובשימוש בכל כלי נשק שקיים ביקום.
טוב, אז החיילים האמריקאים הטובים נלחמים בחיילים האמריקאים הרעים, ותנחשו מי מנצח?
מה שנורא זה שנראה לי שהאמריקאים באמת מאמינים בכל הסיפורים האלה...

ספר גרוע.
התחלתי לקרוא אותו רק בגלל ביקורות נלהבות וכל הזמן חיכיתי.
חיכיתי שיהיה מעניין, מותח וכך הגעתי לסוף הספר.
זה היה בזבוז זמן.
הספר מנופח במשפטים מיותרים שבקטעים מסוימים חוזרים על עצמם בגרסאות שונות.
סתם נייר מבוזבז.

טיפה'לה כבד בהתחשב בעובדה שזה ספר מתח אבל בדיעבד השתלם להתמודד עם תחושת הכבדות שהתלוותה לקריאתו.
סה"כ ספר טוב