מרגע שלקחתי את הספר לקריאה לא יכולתי להניח אותו מידיי.
וזה אומר לא להניח אותו גם בלילה.
ספר מתח טוב. ויש בו כל מה שמצופה מספר מתח.יש עלילה מרתקת. דמויות מעניינות.
יש בו ספינים וקונספירציות. ויש בו טוב ורע.
לא אכתוב כאן את תקציר העלילה. אפשר למצוא אותה ברחבי הרשת אם מאוד רוצים.
מומלץ לטיסות. לזמנים שלא בא לקרוא ספרים מאוד מאתגרים. אומר רק שהקריאה
זורמת וכיפית למרות שיש בה גם תכנים מטלטלים . הספר הכיר לי את עולם
הפתולוגיה בצבא ארצות הברית וזה היה מעניין לכשלעצמו.וכן הכיר לי את הסופר שעד היום
לא קראתי מפרי עטו.

מאוד אהבתי את הספור. הסופר הצליח להעביר את עוצמת החרדה והתסמונת שבה שרויה הגיבורה. למדתי כיצד מרגיש אדם במצבה ולפי הנאמר גם הסופר עצמו סבל מאותה בעיה וזה רק הוסיף לאותנטיות. קראתי אותו בשקיקה ולמרות שתיארתי לעצמי מה קורה עם כל הדמויות עדיין זה היה ספר מתח טוב. הסוף אולי היה מאולץ טיפה אך לא גרע כהוא זה מהחוויה. ממליצה לקרוא אותו

ספר ההמשך ל״אני צייד רוצחים״ מעייף ומתיש. כשמתחילה איזו התרחשות בסיפור בוחר המספר לסיים את הפרק הזה בחיי ג׳אז כשכל השאלות עדיין פתוחות . חכו לספר הבא הוא כנראה אומר לנו. לא בטוחה שכדאי. המאמץ לדעתי לא היה שווה ויסלח לי הכותב שכן אני מעריכה כל מי שידו אוחזת בעט.

למרות הביקורות שקטלו כאן את הספר אני דווקא נהניתי ממנו. הוא כתוב אחרת. מספר הדמויות הרב מאתגר . בעיקר אהבתי את התרגום שעשה שימוש בשפה שאינני רגילה לקרוא בסיפורי מתח.

ספר מתח טוב . קולח ומעניין.

את ספרו הראשון של קוך ארוחת ערב קראתי בנשימה עצורה. הספר המצוין ההוא טלטל אותי.התחלתי לקרוא את הספר הנוכחי כשכולי ציפייה. והנה לא יכולתי לו. הרגשתי גועל ושאט נפש. חשבתי להניח לו. שאלתי את עצמי למה לי כל זה. אני הרי אמורה להנות מהקריאה. למרות הכל הייתי סקרנית לדעת לאן יוליך אותי הסופר. כמעט וויתרתי . קראתי שוב את כל הביקורות כאן והחלטתי לנסות לצלוח את החלק הראשון. ואז זה קרה. לא הניחתי לו עד העמוד האחרון. לא אחזור על כל שנאמר כאן על ידי קודמי. כולם דברי חכמים. אני נותרתי רק עם השאלה הגדולה: איך הייתי נוהגת במצבים שבהם ילדי מותקפים. מקווה שלעולם לא אעמוד במצב כזה .

את הספרים שכותבת ג׳ודי פיקו אני בדרך כלל מאוד אוהבת.הפעם היה קשה לי להיצמד לספר והיו פעמים שרציתי לוותר ולעזוב. הנושא היה מעניין עם פוטנציאל גדול מאוד אלא שהיו בו חלקים רבים שמבחינתי הימצאותם בספר היו מיותרים . העלילה לא היתה נפגעת אם היו מוותרים עליהם. במיוחד כל הפרקים שמתייחסים להימצאות האב בבית הכלא . מערכת היחסים בבית הכלא מתאימה אולי לסיפור אחר. בסיפור הזה היא מיותרת ואני העדפתי לדפדף ולעבור לפרק הבא. לא התחברתי גם למערכת היחסים החדשה שרקמה עם התרבות האחרת ואולי משום שכבר חסרת סבלנות הייתי ורציתי לסיים את סיפור העלילה כפשוטו.
יחד עם זאת אמשיך לקרוא גם ספרים אחרים של הסופרת משום שאהבתי רבים מהם

את שלושת הספרים שכתבה קארין גרהרדסן בית הממתקים מלכודת כפולה ואשמה ללא גבולות קראתי בנשימה עצורה. ספרי מתח מצוינים . ממליצה לאוהבי ז׳אנר.

את הספרים שלוש שניות ותא 21 בלעתי בשקיקה. כשלקחתי את הספר הזה הייתי מלאת ציפיות. שרדתי כ50 עמודים . פשוט לא התחברתי והחלטתי שחבל על הזמן. זה לא קורה לי הרבה שאני מוותרת. נותנת כבוד למחבר שכותב ספר מדם ליבו. הפעם החלטתי שעדיף לעבור הלאה.