צ'רלס דיקנס במיטבו. יצירה אנושית מרגשת ומקסימה. ד"ר מריגולד סוחר נודד בחפצים משומשים, המספר לנו את קורותיו. הקורא הולך שבי אחר קסמיו האישיים וטוב ליבו ובאנושיותו מכמירת הלב.

קסם של יצירה. מומלץ.

האזנתי לספר בהנאה מרובה. אוסף סיפורים קצרים אשר בכל אחד מהם הוא מצליח כל פעם להפתיע אותי מחדש ולגרום לי לאי נוחות או כיווץ בלב.
מומלץ מאוד, התפאורה הינה תחילת המאה ה-20 בניו -יורק. התאהבתי באווירה, בתקופה ובגיבוריו של הסופר.
מומלץ מאוד.

אין די בשכל טוב, צריך גם לדעת להשתמש בו.
- רנה דקארט
בניניה מקיאוולי היא נערה צעירה, שנונה אינטליגנטית ועניה אשר מגיל גיל צעיר היא מבינה ש"הטובים" בספרים מתוארים תמיד כתמימים, חסרי כל יוזמה, אנשים התולים את גורלם בידי ההשגחה העליונה, ואילו "הרעים", חורשי המזימות, מפעילים את שכלם ושולטים בגורלם. בניניה, בת לאב שתיין ורודן, מחליטה להשתמש בשכלה כדי להגשים את משאלותיה ולהבטיח לעצמה חיים מעניינים ועשירים, ואגב כך היא תעזור לזולת ובפרט תיטיב את מצבן של אמהּ ושל אחותה, הסובלות גם הן מחמתו של האב.
בניניה לוקחת אותנו אל מסע לגלוי עצמי שלה ובעקבותיו השנוי אשר מתבצע בסביבתה וביקיריה.
ספר מכונן, אינטלגנטי נהניתי מאוד. מומלץ.

יומנים תמיד מעוררים בי סקרנות, במיוחד של אנשים בוגרים. הספר הזה הינו הנאה צרופה, כמו שמש חמימה ביום סגריר.

מתוך התקציר:
אדם בן חמישים מבקר בפירנצה ורושם ביומנו רשימות על אירוע מטריד שהתרחש זה עתה: הוא פגש את בתה של מי שהיתה לפני שלושים שנה אהבת נעוריו. אנגלי צעיר מחזר אחריה, ובן החמישים לא יכול לראות ביחסים האלה אלא חזרה מדויקת על עברו הסנטימנטלי: סיפור מר שהותיר בו פצע עמוק וכואב. הוא מתעקש להציל את האלטר-אגו הצעיר שלו מפני הסכנה הנשקפת לו.

הספר קליל, שזור באירוניה ומעביר את הזמן בהנאה. ההנאה מכופלת כאשר הקריין הינו זיו זוהר מאיר. מומלץ ביותר.

את הסופרת גיליתי במקרה, דרך אותו סיפור קצר "המדריך לעוזרות הבית", במעבורת. ברגע שהקשבתי לספר אמרתי, היא סופרת טובה וגדולה.
הספר עצמו, אינו מדריך לעוזרות הבית אלא אוסף סיפורים קצרים, אשר כתבה לוסיה ברלין. בהאזנה לאוסף הסיפורים מתגלה פסיפס אוטוביוגרפי של חייה. חייה רצופים כאב וסבל אך שזורים בשמחה ורגעים של נחת. ההאזנה ההתחלתית , גרמה לי להכיל את הכאב של הסופרת, מתוך דחף פנימי רציתי להפסיק לנטוש את הספר. ביצעתי הפסקה של כשבועיים בחופשה בחו"ל וחזרתי עם כוחות מחודשים להמשך האזנה לספר.

נהניתי מאוד מאופן הכתיבה הנפלאה והייחודית שלה. גם ברגע הכאב והסבל היא תיתן לקורא לחוש "ולשפוט" את ההרגשה או התחושה אשר היא חשה. הכתיבה הינה תמציתית בגובה העיניים.
מומלץ.

את הספר הזה "גיליתי" כשהתמתנתי בתחנה לרכבת. אחד הנוסעים אשר המתין גם כן, קרא בספר מודפס "השולטים בעתיד". הספר מאוד עניין אותי, חיפוש מהיר בספרים הקוליים, הספר נמצא.
התחברתי מיד, התחלתי לגמוע את הספר בשקיקה. התאווה התחלפה בתיעוב וחשש ממחצית הספר.
הספר הינו לאחר איסוף וחקר של דעות ופרשנויות של מומחים וחוקרים לגבי הראייה העתידית של האנושות והמחשוב בעוד מספר עשורים. מהם הכיוונים אשר לקראתם האנושות צועדת.
הכיוון מטריד ביותר, כשקוראים את הספר. קיימים פתרונות מוצעים, הם אינם מובנים לקורא הפשוט חסר הרקע. גם התיאורים הינם ברמת על, אינם יורד לפרטים והסברים.
לאחר סיום הספר, חיפשתי ספר פרוזה נעים פשוט. אשר יעטוף אותי בחמימות בימים גשומים וסגריריים.

חיפשתי ספר שלא יוציא אותי מהריכוז מקריאת ספר אחר. מצאתי את חוקי העושר. האזנתי לו בהנאה. קליל נחמד. מכיל אוסף כללים להתנהלות פיננסית.
חלק מהכללים חוזרים על עצמם בשנויים כאלה ואחרים, אבל סה"כ נחמד.

ספר מתח משובח מהיוצרת אגתה כריסטי. כשרעיון וביצוע נוגעים בשלמות, מרוויחים הנאה והתמוגגות.
לא הולכת לספר שום פרט קטן מהעלילה, על מנת לא לגרוע מהכיף שבגלוי הפרטים במהלך הקריאה.
רק אספר כי האזנתי לספר, אגלה כי האזנתי לפרק הראשון ארבע פעמים, פעמיים נרדמתי ולא זכרתי כלום כשהתעוררתי, האם זה נחשב ? (שאלה רטורית) ופעמיים נוספות כי רציתי לזכור כל פרט ופרט ,לאחר מכן הרפיתי והמשכתי להאזין בהנאה.
עם התקדמות העלילה המתח רק עולה והתעלומה נראית רחוקה מפענוח.
אהבתי מאוד את הפתיח של אגתה כריסטי בתחילה העלילה. מופיע גם בתקציר.
מומלץ מאוד.

לעתים אני לא מבינה מה גורם לי להישאר עם ספר שאינו מסעיר אותי למקומות שהייתי רוצה שיגיע. אולי משום שהוא קבל ביקורות טובות ומשובחות באתר אחר, חשבתי שאולי אני אמשיך ואמשיך והסערה המיוחלת תגיע בהמשך. לדאבוני לא הגיעה שום סערה, אלא מדבר צחיח ושומם.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של שילה, החברה בקבוצת סטודנטיות המחליטות מרצון לא להביא ילדים לעולם. כאשר בקבוצה זו קיימת משהי השולטת ומנדה או מוכיחה כל אחת היוצאת מ"מהתלם" או המוטו הנ"ל. הסיפור עוקב אחר אירועים וידידים בחיי הבנות הללו. לא הצלחתי להתחבר לעלילה , הרגשתי חוסר אמינות בעלילה, בדמויות.
מבחינתי הדבר הטוב שקרה, הינו שהסיפור הגיע אל סיומו.