לצערי לא הצלחתי להבקיע את מעטה היושן הכבד שעוטף את עלילות הספר הזה.
כידוע, סטיבנסון כתב סיפורי עלילות והרפתקאות רבים, רובם מן הדמיון, מיעוטם בהשראת עלילות חייו.
אחד הספרים הראשונים שכתב היה "אלף לילה ולילה החדשים", וחלקו הראשון היה "מועדון המתאבדים".
בספר זה יש שלושה סיפורים שעניינם אחד - חשיפת התארגנות רצחנית, חסרת לב, במסווה של מועדון גברים לונדוני אפלולי אך מפואר. הסיפור השלישי מסתיים, החזיקו את נשימתכם, בתפיסת ראש כנופיית הרצח והריגתו.
התקשיתי למצוא במה להיאחז כדי לשבח את הספר.
מן הספר נודף ריח כבד של יושן, הרפתקאות שאף שערה לא תסמור בגללן, הפחד לא מפחיד, והמתח לא מותח.
צר לי, אך זו עוד קלאסיקה שלא שורדת את מבחן הזמן, לדעתי, ותרגומה החדש הוא הפניית מאמץ לכיוון שגוי.
ואם כבר הזכרנו את התרגום, אז הוא היה בסדר גמור. לא בו הבעיה.
נו, אפשר לדפדף הלאה ולא להביט לאחור.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
