לכל החברים שבת שלום וחג סוכות שמח.
במקרה זה רציתי לשאול שאלה רטורית- האם ניתן, או ליתר דיוק , האם מוצדק להתרגש מספר שמתאר את תולדותיו של צוות של צוללת גרמנית- נאצית בשלהי מלחמת העולם השניה?
נראה לכאורה שאנו היהודים ( ישראלים), לא אמורים להיות רגישים לצער, רגשות פחד של 56 גברים צעירים שהולכים בעיניים פקוחות לקראת אובדנם הבטוח ועוד מוות בצורתו המחרידה
ביותר?
לא על כך הספר, או ליתר דיוק הספר מתיחס לאובדן הצוללת ולאנשיה בפרק אחד קטן וכל יתר ספר סובב סביב תעלומת זיהויה של הצוללת שנימצאה כ60 מילין ימיים מחופה של ניו ג׳רסי.
שאלות שמעלה המחבר עוסקות בצי הצוללות הנאצי שלאחר 1944 לאחר שכוחות הברית פיתחו כבר את הרדאר שגילה את מקומן של הצוללות ואשר איפשר להן לצוד ולהשמיד אותן לפני שיגרמו לנזקים לציים של בעלות הברית.
היה זה שלב המלחמה הסופי שבו ידעו אנשי הצבא הגרמני שהלך עליהם ושאלת התמוטטה של גרמניה הוא שאלה של זמן קצר בלבד. וכרגיל שוב עולה השאלה למה , בשם איזה מצווה, איזה כבוד הלכו אנשים אלה למותם הבטוח אשר לא תרם מאומה לאפשרות של שינוי הגורל הצפוי לארצם וגורלם הם, כאשר יכלו פשוט לשוט לעבר האוייב ולהכנע ובכך להבטיח את חייהם?
נחזור לספר.
בשנת 1991 ב3 לספטמבר נמצאה צוללת טבועה , עלומת שם במרחק ששים מיילין מהחוף של ניו- ג׳רסי ובעומק של 76 מטר מתחת לפני מים.
החברה שצללו אליה יכלו רק לזהות שזאת צוללת גרמנית מתקופת מלחמת העולם השניה. הצוללת נמצאה טבועה כאשר ההסבר לטביעתה הוא כנראה שהיא ספגה פיצוץ עז חיצוני שהעיף את גשר הפיקוד שלה ואשר גרם לטביעתה המהירה. הדף הפיצוץ ריסק את פנים הצוללת, דבר שלא השאיר כל סיכוי להינצלות. כל אנשי ציוותה נקרעו לגזרים וטבעו במהירות, לפני שאפילו הבינו מה קרה להם.
לא הלאה אותכם בפרטים ( ספוילרים) , רק אספר לכם שזהו סיפור אמיתי, שנערכו בו מחקרים חובקי עולם שעברו בגרמניה, אנגליה, מקומות רבים בארה״ב
ובמסע מייסר של כמה שנים טובות לזיהויה של בצוללת ולהבנת הארועים שהביאו אותה למות לחופה הצפון מזרחי של ארה״ב.
ספר מעולה והרפתקה מותחת בהיסטוריה צבאית.
טוביה

ספר מרתק. אני רחוק מעולם הצלילה ובכלל, מעולם הים כרחוק שמים מארץ, אבל הסיפור כתוב כל כך טוב, והוא מעשיר את הידע ההיסטורי והמקצועי בתחום הצלילה, כך שעולם חדש ומרתק נחשף לפניך. והעובדה שהסיפור אמיתי לגמרי היא עוד בונוס.

שילוב מדהים של סיפור היסטורי, סיפור הרפתקאות וכמובן מהרכיב האנושי.
סיפור אמיתי שמסופר בכישרון רב.