חייבת להודות, בהתחלה היה לי קצת קשה כי הוא הרגיש לי "מאולץ", לא אמיתי, ואני לא מתכוונת לסיפור עצמו, שהוא לא ממש מציאותי אבל זה ממש בסדר. אני מדברת על הדמויות עצמן, אפילו לוסי, המספרת, הרגישה לי קצת דביקה מדי ושנונה מדי והכל יותר מדי. אבל ככל שהעלילה התפתחה והדמויות קיבלו יותר קווי מתאר ואופי, התחברתי לסיפור יותר ויותר.
אז נכון, הסוף ממש צפוי, אבל זה ממש לא העניין כאן. הרעיון של הספר יפה: לפגוש את החיים שלנו פנים מול פנים וללמוד להכיר את החיים שלנו, אבל להכיר באמת: החיים שמיוצגים על ידי אדם אמיתי, בשר ודם. הייתי רוצה לפגוש ככה את חיי, מעניין איזו דמות הם היו לובשים. לדעתי הסיפור כאן הוא לא סיפור האהבה של לוסי, לא יחסיה עם משפחתה או חבריה, אלא יחסיה עם החיים שלה, מסע הלמידה שלה של קבלת העצמי, השלמה וסלילת הדרך, ולכן הסוף הידוע מראש לא מוריד מהנאת הקריאה. ולמרות כל זה, הספר קליל ומאוד זורם בקריאה.
אהבתי מאוד את הרעיון, ואחרי שהעלילה התחילה להתפתח ועברתי את החלק שהרגיש לי "מאולץ" אהבתי גם את הביצוע.

אני תמיד אומרת ספר זה כמו טיול ומסע מרגש ומטלטל.
אם אני כבר יוצאת לטייל ואני לא נהנית אז חותכים באמצע,חוזרים הביתה.
ואותו דבר זה עם ספר,מבחנתי כן הפסקתי להתפשר,או שאני קוראת ספר נפלא,עלילה מרתקת,
ואם הוא מתחיל לייגע אותי ולבזבז לי את הזמן אז סליחה,זמן זה מצרך יקר,ואני לא יכולה להרשות
לעצמי לבזבז אותו סתם.
וזה בדיוק מה שקרה לי עם ססליה אהרון,נתתי לספר מזמני עד העמוד 150 והוא פשוט,לא זז,טוחן.
אז לצערי בלמתי סגרתי ,שוב יכול להיות שלאחרים זה ספר נחמד,אבל לי זה לא זה,בהחלט בזבוז זמן.

חייבת להודות שכשקראתי את התיאור על הכריכה של הספר לא חשבתי לקרוא אותו, אני לא מתחברת בדרך כלל לסיפורים בדיוניים שלא יכולים להתרחש במציאות, אבל המליצו לי עליו אז לקחתי ואני לא מתחרטת לרגע!
ספר מצחיק, מתוק וזורם שאי אפשר להוריד מהידיים.
כל כך קל להתחבר ולהזדהות עם הדמות המרכזית (לוסי) שמצאתי את עצמי מבינה אותה, צוחקת איתה, מתעצבנת איתה (וגם עלייה לפעמים).
זה ספר חובה שמלמד המון על החיים בצורה הומוריסטית וקולחת, ממליצה בטירוף!

רעיון מעולה לספר אין ספק שהוא נותן מחשבה מרתקת לחיים שלנו, הוא קליל מצחיק ושנון, אהבתי את הדמויות מאד ומרגע שהתחלתי לקרוא לא רציתי לעזוב עד שהסתיים בסוף שמחמם את הלב.

אין לי מילים לספר הזה.....

חובה קריאה!!!!!

מלא בהומור.. ומעניק משמעות אחרת לחיים של כל אחד אחרי הקריאה בו...

ספר מחבק וכייפי...

הלוואי ולי היתה פגישה עם החיים (:

ספר נחמד עם מוסר הסכל..
לוסי סילצֶ'סטֶר - בחורה צעירה, רווקה, מקבלת הזמנה להפגש עם החיים,
כן עם החיים שלה. נשמע מוזר, אך זה כמו להסתכל על עצמך במראה ולגלות תובנות חדשות,
משמעויות למעשיך וכד'
בין לבין זהו רומן משעשע..

3 ספרים סיימתי בשבת.
מהאחד התאכזבתי.
מהשני הופתעתי לטובה.
מהאחרון היו לי ציפיות והן .. התממשו לחלוטין.

נכון, זה נראה ספר מלא קלישאות, צפוי, נדוש ובעיקר מעצבן, אבל מניסיון קודם ידעתי שססיליה אהרון היא לא פחות מג א ו נ ה ולכן הסתערתי על הספר בטפרים שלופים תוך כדי צרחות זעם ובפראיות בלתי נשלטת קראתי בו עד קצה נשימה.
טוב, שיקרתי.
בסך הכל ביקשתי בנימוס מאחותי כי אם לא הייתי עושה את זה ה י א הייתה מתנפלת ע ל י י ,
אבל החלק של הקריאה בפראות עד קוצר נשימה נכון.
אלוהים, היא כל כך מצחיקה.
ציפיתי למטפורות נוטפות דבש ואנלוגיה מעצבנת כזו עם החיים שלה שכשגיליתי את התוצאה החיננית והמצחיקה [ככ מצחיקה!] להפליא שלה הבנתי שהבחורה היא גאון.
גאון דבלינית אירית.
אז לרוץ לרוץ לרוץ לקרוא.
חבל לפספס את הספר המעולה הזה.
[מישהו יכול להשיג גם לי פגישה עם החיים שלי? אשמח לדבר איתו על כמה נושאים חשובים שמאוד מציקים לי. תודהה.;]

ספר צפוי, כמעט מהרגע הראשון ברור לאן הספר הולך ואיך הוא יסתיים. כשזה סוף סוף קורה, אפשר לשחרר אנחת רווחה.
מסיבה שלא ברורה לי, לעיתים נדירות אני מפסיק ספר באמצע. בעיניי זה כמו לנטוש חבר בצרה. הפעם הייתי עושה את זה אלמלא התחלתי אותו בטיסה טרנסאטלנטית והאופציה האחרת היתה לראות את פרסי גקסון במסך המיניאטורי של המטוס.
אפילו הטוויסט של חיים אשר לובשים צורה אנושית לא מצליח להרים את העלילה הצפויה.
לא הייתי רוצה לראות איך החיים שלי היה נראה אילו היה מתגשם מול עיני...
בסך הכל מעביר את הזמן אבל לא שום דבר יותר מזה.

חייבת להודות שהתקציר עורר בי עניין וציפיתי למשהו אחר לגמרי...
לא יכולתי שלא להתמלא חמלה ורחמים כלפי האיש ששיחק את החיים של הגיבורה- זה עורר בי קצת אי נוחות..
לא יכולה לומר שהספר סחף אותי, היו כמה קטעים שאפילו הרגשתי שהוא משעמם אותי קצת.
יחד עם זאת, בדיעבד- סה"כ ספר לא רע והיו כמה קטעים מהנים, מצחיקים ושנונים.
לסיכום: רעיון מקסים לספר- הביצוע פחות. לא בטופ רשימת המומלצים שלי.