• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מסע הרבבה

מסע הרבבה

מאת כסנופון

הביקורת של ליאור

תמונה של ליאור
מסע הרבבה

מסע הרבבה

מאת כסנופון

הביקורת של ליאור

תמונה של ליאור
הוצאה לאור:משרד הביטחון
שנת הוצאה:1984
סדרה:אדם בקו האש
קטגוריה:הסטוריה עתיקה
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/2
ביקורות על מסע הרבבה
הבאה
פרל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 6 שנים

“באימון המילואים האחרון, בהמלצת קצין בכיר, חזרתי לספר המופת "מסע הרבבה" (הוצאת משרד הביטחון, 1984) שכ”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•2 דקות קריאה

ספר מרתק!
כסנופון, יווני-אתונאי, מצטרף לכוח צבאי יווני שיוצא למסע מלחמה בשירותו של הטוען לכתר הפרסי- כנגד המלך המכהן. העלילה מסתבכת כאשר לקראת שיא המסע וקרב ההכרעה- נהרג כורש (הטוען לכתר)- וצבאו מתפורר, בעומק השטח הפרסי, באזור העיר בבל. הכוח היווני מוצא עצמו לכוד בארץ אויב, כשאין לו לסמוך אלא זה על זה ועל עצמו. כסנופון, שהיה בשדרת הפיקוד אך לא בכיר במיוחד, לוקח את העניינים לידיו, מגבש את בכוח היווני ויוזם דרך פעולה לחילוצם של היוונים לארץ ידידותית. המסע ההירואי של היוונים (כ-10,000 במספר)- הוא לב סיפורו של ספר זה. בדרכם הם עוברים בארצות עוינות ופוגשים עמים רבים. הם נלחמים וכורתים בריתות, מגיעים לשטחים יווניים וגם שם לא נגמרות תלאותיהם.
הספר מציע מבט מעניין על תקופה אחרת בהיסטוריה, עם יחידות מדיניות שונות ועם זאת מוכרות, ומציע לקורא מבט מיוחד על משמעותו של גוף צבאי גדול וחמוש בעת העתיקה- איך הוא מאיים על סביבתו, עד כמה חשובה הזנתו, וכמה נפוץ ואף טבעי הנושא של שוד וביזה, שיעבוד תושבים רגילים לעבדות רק כי הם שם, לקיחת נשים, שריפת כפרים, ותרגילים פוליטיים- למול ניסיון מתואר של גיבור הספר (כסנופון)- לשמור על צלם אנוש, כיבוד הסכמים ושמירה על אחדות הכוח על מנת להביאם בשלום ובכבוד הביתה, ליוון. לעתים ניתן להבחין מבעד למרחק השנים ביחסם של היוונים זה לזה (הקבוצות שבתוך יוון)- והדעה הרווחת באותה התקופה על אתונאים, ספרטאנים, ארקאדים ואחרים.
מעניין לציין, שכסנופון (שכתב את הספר בשם בדוי)- היה במשך כעשור שנים תלמידו של סוקראטס, והדרך שבה הוא נואם, מעלה טיעונים, מנהל משא ומתן ופועל יחד עם חייליו כמצביא- היא מרשימה ביותר ומשקפת את האידאל היווני של פילוסוף שגם מגשים את החלטותיו בפועל. דבר שאלכסנדר מוקדון (שוודאי הושפע מאד מחיבור זה)= הצטיין בו.
מאד מומלץ- לחובבי היסטוריה, פילוסופיה מעשית, מסעות וחשיבה אסטרטגית-צבאית

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נעמי
נעמי
תמונה של רץ
רץ
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של משה
משה
תמונה של בת-יה
בת-יה
תמונה של אנקה
אנקה
תמונה של Huck
Huck
תמונה של חני
חני
9קוראים|גיל ממוצע59|56%נשים

על המבקר

תמונה של ליאור

ליאור

חבר מזה 16 שנים
46 ביקורות•332 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של ליאור
ליאור
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות46
לייקים שקיבל332
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18ספרות מקורית8מדע בדיוני ופנטזיה7

דיון על הביקורת

8 תגובות
נעמי
נעמי•לפני 8 שנים
במקרה לא פספסתי את התגובה הזאת.. תודה
ליאור
ליאור•לפני 8 שנים

נעמי

הוא קריא מאד וזורם. לפחות שני השלישים הראשונים... בעיני שלי כמובן
נעמי
נעמי•לפני 8 שנים
חייבת לקרוא את זה
נעמי
נעמי•לפני 8 שנים
ספר מלחמה קריא מלפני 2000 שנה?? וואוו נשמע מטורף!! ואני לא שמעתי על זה מעולם. עד כמה הוא קריא באמת?
ליאור
ליאור•לפני 8 שנים

תודה בת-יה,

אני לא יודע למה שינו את השם היווני המקורי.אולי זו הוצאה חדשה יותר שבה החליטו לשנות את השם. בכל מקרה- לפי המילון משמעות אנאבאסיס היא "הליכה למעלה"- בכוונה של הליכה או מסע אל פנים הארץ- מה שבהחלט מתאר את תחושת היוונים של אותה התקופה- של הליכה לארץ לא נודעת, אל פנים אסיה. דווקא כיום, ומנקודת מבט שונה מזו שנכתבה, השם מסע הרבבה הוא די טוב, לדעתי. מאד נהניתי לקרוא אותו כסיפור מסע מרתק. והחיבור לשם העתיק- אנאבאסיס- רק מוסיף
בת-יה
בת-יה•לפני 8 שנים

תודה על הביקורת. מעניינת מאוד. ובכל זאת מעניין אותי גם למה לא הושאר

השם המקורי של הספר: אנבסיס, שקראתי פעם תקציר שלו ולתומי חשבתי בתחילה כי מדובר בספר אחר.
ליאור
ליאור•לפני 8 שנים

תודה חני

אני הרגשתי שאני חי את הסיפור בזמן שקראתי, כאילו אני צועד עם הצבא היווני
חני
חני •לפני 8 שנים

מרתק ממש.

אני בטוחה שהספר ירתק אותי. סקירה יפה.
8 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של ליאור

ברונז

ברונז

אמיר חרש

עולם שלם, שהחליט לעצור את הקידמה.
עולם של אלים ופולחנים עתיקים.
עולם מלא באיסורים.
אבל שבו לכל דבר יש משמעות: למין, לאלימות, לפולחן, לתפקיד, למילים.
עולם ללא שמות פרטיים או פנים ייחודיות.
עולם ללא חופש או בחירה.
אבל עם משמעות סיפורית עמוקה.
ובעולם הזה קורה משהו שמתחיל לשנות אותו. כמעט במקרה. מבחירה אישית שונה.

המחבר מכניס אותנו לעולם עתיק, עם אמונות שמתחרזות עם מיתולוגיה כנענית עתיקה.
ובעצם בורא יקום, מלא משמעות.
למרות חילופי הדמויות התכופים- העלילה שומרת על התקדמות תמטית-רעיונית ללא הפרעה.
כאילו כל פעם יש מספר אחר- שהוא אותו המספר.

עד שמשהו קורה- והעולם הזה פוגש עולם אחר, דומה אך שונה לגמרי.
שם העלילה משתנה, וגם המספר משנה את הטון.

ספרות ישראלית מקורית נהדרת.
הספר השני של המחבר, אחרי "יתבטל העולם" הנהדר שגם אהבתי מאד.
פותח את הראש לעולם עבר. ואולי מזהיר קצת מפני עתיד אפשרי?

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•ליאור
לורנס בחצי האי ערב

לורנס בחצי האי ערב

סקוט אנדרסון

את הספר התחלתי לקרוא בדצמבר 2024. המניע היה נפילת שלטון אסד, רגע אחרי מלחמה בלבנון, וההרגשה שהמזרח התיכון עומד להשתנות באופן משמעותי. לקחתי את הספר כדי להבין מה ואיך עיצב אותו מבחינה מדינית לפני 100 שנים ויותר- עם המלחמה בין הטורקים לבריטים ויצירת המדינות והגבולות שבאו לאחר מכן.
הספר עוקב אחר מספר דמויות שפועלות באזור- ובראשן לורנס איש ערב, הרפתקן, ארכאולוג וקצין מודיעין בריטי- שמוצא את עצמו בלב האירועים המעצבים את המזרח התיכון. לא זאת ועוד- הוא מסתפח כקצין קישור זוטר לענייני המרד הערבי המדשדש לו בחיג'אז- ומתוך הזדהות מוצא את עצמו מוביל את המרד ומהלכיו תוך כדי נסיון להטות את הפעילות הבריטית לטובת המרד.
לצידו של לורנס מופיעות דמויות נוספות: משפחת אלחוסייני ובעיקר פייסל שנותנים את נקודת המבט הערבית, אהרון אהרונסון וחיים וייצמן שנותנים את הנקודה והכיוון היהודיים-ציוניים, ג'מאל פאשה שדרכו משתקפת התמונה מהכיוון העותמאני, קורט פרופר- קצין מודיעין גרמני שמפעיל את רשתות ההשפעה הגרמניות במזרח התיכון, ודמויות נוספות.
הספר מעניין, אף כי ארוך לקריאה.
והוא נותן לנו הקוראים נקודת מבט היסטורית רב כיוונית על הכוחות שפעלו לעיצוב האזור.
בעיני המחבר מצליח לתת לנו זוויות היסטוריות מעניינות כשהוא שומר על הוגנות כלפי השחקנים ומניעיהם.
מעשיר לחובבי למידה על המזרח התיכון והכוחות המעצבים אותו

לפני שנה•
★★★★★
•ליאור
הספר האדום

הספר האדום

אסף ענברי

ספר מרתק ומשעמם.
משעמם ומרתק.
נדמה היה לי לעתים, בעת קריאת הספר, כאילו אני קורא מסמכים בארכיון הציוני ושל תנועות השמאל האידאולוגי העמוק, ולא ספר קריאה. ונדמה שענברי ניסה ככל יכולתו לשזור את המסמכים והעדויות לתוך סיפור קולח שיארוג את דמויותיהם ומעלליהם של מנהיגי השמאל בשנים הרחוקות ההן- ויביא לנו סיפור אחוד.
לעתים הוא הצליח יותר ולעתים פחות. לעתים מובא מידע ממש ולעתים אני מנחש שהמחבר השלים חלקים אישיים בסיפור מדמיונו וכמיטב יכולתו.
וזו אכן משימה גדולה לשזור סיפורי חיים שונים, של אנשים שונים, שהתקיימו בתקופות חופפות וחלקו ונאבקו על אידאולוגיה ועל כוח פוליטי.
ונדמה לי שהמחבר הצליח בזאת: לספר את סיפורו של השמאל הישראלי בשנים המעצבות של עליות חלוציות וראשית ימי המדינה- דרך התמקדות בסיפורם של אותם שלושה- טבנקין, יערי וסנה.
תנועות נוער באירופה, עליה לארץ, חיי עמל, הקמת קיבוצים, הקמת גופי הביטחון, מעורבות עמוקה בחיי המדינה וביצירת דמות הישראלי- מתוך היהודי שבא מן הגלות.
אידאות, כוח, פוליטיקה. חיים קטנים וחיים גדולים.
הספר חידש והאיר לי חלקים משמעותיים בסיפור השמאל הישראלי- ולמרות שגדלתי בקיבוץ- זו היתה יצירה מחדשת, משמעותית ומאירת עיניים מהרבה בחינות עבורי.
ממליץ

לפני שנתיים•
★★★★★
•ליאור
הרחבת תחום המאבק

הרחבת תחום המאבק

מישל וולבק

החצי הראשון של הספר שיעמם, והחצי השני נכנס להילוך והמאורעות בו מהירים יותר ומשמעותיים.
כמו ספרים אחרים שלו וולבק, גם זה עוסק בראיה השלילית והמנוכרת של החברה המודרנית. גיבור אחד מיואש בשקט, בעוד השותף שלו מסרב להתייאש למרות חוסר הצלחתו בשדה המשמעותי לו- השדה החברתי והמיני.
הספר מגדיר בבירור שני שדות מחיה אנושיים שמעסיקים אותו: הכלכלי והמיני. והצלחה או כישלון באחד מהם אינה מרמזת על הצלחה באחר.
ספר מריר-עצוב, כמו כתיבתו של המחבר- אשר מספק הצצה לחשיבתו המבריקה של הכותב, גם אם המיוסרת.
הוא כותב מבריק, ללא ספק. בתחילת הספר הוא אפילו פותח את "הקיר הרביעי" לקהל קוראיו וחושף את לבטיו כיצד לכתוב את שהוא רוצה לכתוב.
זהו ספר מוקדם של וולבק, אותו הכרתי (את הסופר) לפני עשרים שנה, עם "החלקיקים האלמנטריים" שזיעזע אותי ופתח לי צוהר למחשבה שהוא מעלה.
מומלץ לחובבי וולבק

לפני 3 שנים•ליאור
הטנק

הטנק

אסף ענברי

אתחיל מהסוף: זה ספר נהדר. רוצו לקרוא!
כל מי שמכיר או רוצה להכיר ולהתחבר להוויה הזו, של ראשית המדינה, של קיבוץ, של מלחמה, של צבא, של הקרבה, של בניית חיים מתוך כמעט כלום. וגם של פוליטיקה קטנה. ושל איזה דבר הוא בעל ערך כשאין לך כסף או גם כשיש לך. של סיפור אישי מוחלט ומלא ביטחון ויוקרה- והמשקל שהסיפור והתהילה נושאים איתם.
סיפר של אהבה- לארץ, למדינה, לחברים. סיפור של תחרות ושל הצלה.
וסיפור של זכרון- שנראה כל כך קרוב ודומה ועם זאת שונה בין אנשים שונים שהיו ממש באותו המקום ובאותה הסיטואציה.
המחבר טווה ביד אמן סיפור- שאני חששתי שיהיה טרחני כמו סיפורי הזקנים- אך הוא סיפור מרתק שלוקח את הקורא למסע לתוך ההוויה הישראלית הזו. והוא קודם כל סיפור, השזור באמיתות היסטוריות, שחלקן כך נראה לא הוכרע עד הסוף, ואולי טוב שכך.
קראתי בשקיקה בתוך יומיים.
מומלץ ++

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ליאור
ריחן סאנסט

ריחן סאנסט

אסף גורדון

אם היית בלבנון ואתה רוצה לעשות עיבוד לחוויות? להיזכר? - זה הספר שלך.
אם לא היית בלבנון ואת או אתה רוצה להבין את הלך הרוח של חיילים במוצבים ושל קו המגע עם הבית ולפעמים עם האזרחות שאחרי- זה הספר שלך.

שאול הוא קצין קרבי המפקד על צוות לוחמים במוצב צפוני ברצועת הביטחון, זמן לא רב לפני הנסיגה מלבנון. דרך עיניו המתבוננות ומלאות השיקוף והתובנות הוא מתאר את חוויותיו במוצב ובפעילות המבצעית הקרבית- והוא נמצא במקום שכל צעיר ישראלי בן תקופתו רוצה להיות- במקום הכי נחשב וקרבי שיש.
מולו יש את שאול בסוף שנות השלושים שלו- שהוא רווק מנותק חברתית שחי לו את חייו במנותק מרוב היבטי העולם ועוסק בגלישת גלים בבדידות עירונית.
וגם את הבית- זה שיש שם חברה ומשפחה- אבל גם חוסר הבנה ופער עצום בין להיות בן משפחה ובן זוג ואדם שמנסה לראות את חייו קדימה- לבין מציאות תובענית רוויית מתח, פעילות, הגשמה וריגוש שאותה הוא חי במוצב כקצין בעל אחריות.

הספר שוזר את הוויית החיים שאפיינה רבים מהמשרתים בלבנון בשנים אלו- ולעתים את הפער האדיר מול האזרחות שלא כולם מצליחים להשתלב בה.

מומלץ ביותר

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ליאור
הכריש

הכריש

מישקה בן-דוד

האם זו "סערה אדומה עולה" או "המרדף אחר אוקטובר האדום? או אולי "כל הפחדים כולם"? בעצם ספר על מלחמת תש"ח, או על מלחמת יום כיפור...?
לא יודע, זה ערבוב של כולם מבחינה מסוימת.
צוללת ישראלית חשאית נושאת טילים גרעיניים, מוצאת את עצמה מנותקת קשר בעת מתקפה פראית על מדינת ישראל מכל חזית אפשרית.
הספר כתוב בצורה די בינונית רוב הזמן. סוג של ספרות מתח מהירה. אם תצפו למערכות יחסים בינאישיות מורכבות- תהיה זו אכזבה. זו ספרת מתח-מלחמה.
אבל הספר באמת מותח, ואם נכנסת אליו- קשה להניח אותו מהיד.
קרדיט גדול אני נותן לסופר על שהעז מבחינה ספרותית לכתוב תרחישים קיצוניים עם תוצאות קיצוניות- ולא הסתפק ב"מה היה אילו"- ספרותית כמובן, כן? :)
ניכר שהוא השתדל מאד להיצמד לריאליזם של המזרח התיכון, והתרחיש שכתב נשמע סביר מבחינת הדינמיקה.
לב הספר עוסק בסופו של דבר במפקד הצוללת וסגניו שחייבים לקבל החלטות קשות בעלי השלכות מרחיקות לכת בתנאי אי ודאות קיצונית.
וכיוון שבעולם ריאלי אנחנו חיים- עולות השאלות- מה אתה הקורא היית עושה במקומו של המפקד? האם היית מוכן ללכת כל כך רחוק? או שמא כל מה שיש לו הוא למלא את תפקידו ולנסות להציל את מדינת ישראל בכל מחיר?
מכאן עולות שורה של שאלות מוסריות, פרקטיות ואחרות שהסופר מבקש שניתן עליהן את הדעת- כשמפקד הצוללת נכנס בעל כורחו לנעליהם של מקבלי ההחלטות בקבינט.

כנראה, שאם הספר היה מתאר מצב דומה רק בצוללת אמריקאית- לא הייתי קורא- אך הריאליזם שבכתיבה על הארץ הפך אותו למותח עד סופו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•ליאור
בלב הים

בלב הים

נתנאל פילבריק

כישלון אינו אופציה- עבור קפטן ג'ורג' פולארד ואנשי צוות ציידת הלווייתנים "אסקס"- אשר יוצאים ב-1819 להביא שמן לווייתנים לתאורה מלב האוקיינוס השקט אל האי שלהם ננטאקט. כישלון במסע משמעו שלא יקבלו שכר, שבעלי הספינה לא ירוויחו, ואף יותר מכך- מעמדם ומקומם החברתי בחברה הקשוחה והדתית של האי ננטאקט, מול חופי מסצ'וסטס- ייפגע קשות. לשם הצלחת המסע הם ייפרדו מנשותיהם, ילדיהם שטרם נולדו, משפחותיהם, קהילתם ואדמתם ויצאו למסע של שנתיים ימים ויותר ללב האוקיינוס. הם יהרגו לווייתנים תוך סיכון אישי עצום, יחיו בצמצום מזון ובבידוד משאר העולם ויאבקו באיתני הטבע בספינת מפרשים בנויה עץ.
מהמסע הזה, אליו יצאו 20 אנשים, יחזרו רק 8 בחיים.
סיפור מאבקם והישרדותם המתואר בספר בכשרון רב- מחזיר לחיים פרשה מלפני 200 שנה, פרשה בה הניצוד הופך לצייד- ולווייתן מטביע את הספינה. פרשה בה חבורת הגברים הצעירים נאלצת לשרוד בסירות הצלה רעועות את האוקיינוס העצום, כמעט ללא מזון או מים. פרשיית הישרדותם חורגת בהרבה מעבר לסיפור רגיל, כיוון שלבד מן המאבק באיתני הטבע באמצעים אפסיים- נאלצים השורדים להפיל גורלות לחיים ולמוות ביניהם. פרשיה שטילטלה בזמנו את ננטאקט ואת אמריקה הצעירה, וליוותה את השורדים לשארית חייהם.
ספר ראשון יצא כבר ב-1820 על ידי אחד השורדים, ורק כעבור 170 שנה התגלה כתב יד של שורד נוסף.
המחבר אסף ביד אמן פריטי מידע היסטוריים, יחד עם רוח הזמן ותמונת מצב פסיכולוגית המלווה את האירועים, ושזר את כולם לכדי ספר שאינו רק מבוסס על מקרה אמיתי, אלא גם כתוב היטב במעין שילוב תיעודי וסיפורי גם יחד.
הספר מובי דיק, שהתפרסם מאד, מבוסס לגמרי על סיפורה של ה"אסקס", אם כי הרמן מלוויל (שהיה בעצמו צייד לווייתנים ונפגש גם עם ניצולי האסקס) הרשה לעצמו חירות אמנותית גדולה למדי שעיקרה הוא אחר.
הספר מומלץ!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•ליאור
המלחמה בארץ מצרים

המלחמה בארץ מצרים

יוסף אלקעיד

אוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים- אבל הפעם מהצד המצרי.
סיפור על מאבק, אבל לא זה של מצרים עם ישראל- שמהווה רקע ותפאורה בלבד- אלא מאבק בין עניים ועשירים במצרים. בין אלה שיש להם הכל- כולל שלטון החוק שעומד לצידם- לבין אלה שאין להם דבר זולת הבגד שלגופם, מעט הכבוד העצמי והלאומי- והצדק הטבעי.
סיפור שמסופר בצורת POV מנקודות מבט שונות המקדמות את העלילה- הרבה לפני ג'ורג' מרטין ומשחקי הכס.
סופר ערבי (יוסוף אל קעיד) שמספר סיפורת ומתורגם לעברית- דבר שאינו נפוץ אצלנו.
סיפור על הבוץ של הדלתא- מי שבתוכו והוא עשוי ממנו- ומי שמבקשים לשמר את מעמדם ולמנוע שינוי...
סיפור איטי אך מעניין

לפני 7 שנים•
★★★★★
•ליאור

ביקורות נוספות על "מסע הרבבה"

מסע הרבבה

מסע הרבבה

כסנופון

באימון המילואים האחרון, בהמלצת קצין בכיר, חזרתי לספר המופת "מסע הרבבה" (הוצאת משרד הביטחון, 1984) שכתב כסנופון האתונאי, שבמאה ה-4 לפנה"ס פיקד על 10,000 שכירי חרב יוונים (הופליטים) במסע נסיגה מלב האימפריה הפרסית בה לחמו ועד ליוון. 

צבא שכירי החרב היווני נשכר על־ידי הנסיך הפרסי כורש בכדי לסייע לו להדיח מכס המלוכה את אחיו. אולם כורש נהרג בקרב. מפקדי הצבא היווני ביקשו אז לשאת ולתת עם המלך הפרסי, אך במהלך הפגישה בין הצדדים רצחו אותם חייליו של המלך.

לאחר שנרצחו מפקדיהם בחרו היוונים, באותו אופן דמוקרטי שאפיין את חלק מערי הפוליס שלהם מפקדים חדשים."במחנה־הצבאי היה אתונאי אחד ושמו כסנופון, שלא היה מצביא או מפקד, אף לא חייל־מן־השורה. הוא הסתפח למחנה משום שפרוקסינוס, ידידו, הזמין אותו מביתו והבטיח לו לעשותו ידיד של כורש" (עמוד 81). כסנופון (שגם כתב את סיפור המעשה) נבחר לאחד ממפקדי הצבא, ופיקד על המשמר־העורפי. היתה זו המשימה המורכבת ביותר שכן הצבא הפרסי רדף אחר היוונים ללא לאות. 

"לא נותר לכסנופון אלא לזרוע פחד בלב האויב העוקב אחריהם, לבל יעוט על החיילים התשושים. הלילה כבר ירד, והאויב קרב ובא בקול גדול, שכן אנשיו הסתכסכו בגין השלל. או־אז זינקו אנשי המשמר־העורפי, שהיו כשירים, והסתערו על האויב" (עמוד 122), שנמלט כל עוד נפשו בו.

בהמשך נעשה כסנופון למפקד הצבא כולו והוביל אותו במסע הארוך, המפרך ומרובה התלאות, הביתה. לחייליו אמר: "דעו לכם כי אתם נלחמים עכשיו למען יוון; שאתם נלחמים למען הדרך אל ילדיכם ואל נשותיכם" (עמוד 100). כסנופון היה מפקד נועז, שהקפיד על דוגמה אישית, ונסך באנשיו תחושת מסוגלות וביטחון. "אתם יודעים היטב, שלא בכמות ולא בעצמה קוצרים ניצחונות במלחמה. לא, אך כאשר צד אחד יוצא כנגד האויב במוראל גבוה יותר, בעזרת האלים, אין אויביו יכולים לעמוד בפניו" (עמוד 85), אמר להם. כלל זה נשאר נכון.

הוא כתב על עצמו בגוף שלישי והקפיד לשלב בסיפור והומור וביקורת עצמית שהופכים את סיפורו לקריא מאוד ומוסיפים לו אמינות. ספרו ("אנאבסיס" ביוונית) הוא ספר מופת שתופס מקום של כבוד בספרות הצבאית והקריאה בו תמיד מהנה ומלמדת.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•פרל