אני מעריך שהחברה המתוארת בספר זה, זאפוס שמה, הינה פחות מוכרת לרוב הישראלים. פשוט כי אנחנו פחות מזמינים ממנה, מזמינים לרוב מאליאקספרס ומאמזון.
ואמנם זאפוס (מלשון המילה הספרדית זאפטוס כלומר נעליים) היא חברה מיוחדת שכן היא חרטה על דגלה עקרון אחד פשוט ומוביל שהוא הענקת שירות לקוחות בלתי נשכח, אחד שגורם ללקוח להגיד "וואו" (העקרון הבא אחריו הוא כמובן הבאת רווח נקי לבעלי המניות שהחל משנת 2009 היא לא אחרת מאשר אמזון)

מאחורי כל חברה מצליחה עומד יזם מצליח. טוני שיי (נפטר בדלקה שפרצה בבית בו התארח כחודש לאחר כתיבת שורות אלו) הוא שמו של היזם המדובר שהוא גם המחבר של הספר אשר מתואר מפיו בגוף ראשון.
טוני מספר על ילדותו בחוף המערבי להורים אסייאתים הדוחפים למצוינות תוך כדי השוואת הישגי ילדיהם עם שאר ילדי הקהילה. על האקזיט הראשון שלו בתקופה שלאחר סיום הקולג', איך הוא חגג הצלחה זו שהעניקה לו עושר רב. כיצד התמיד באמונה חשובה שלקח על עצמו, להעדיף חוויות על פני מוצרים פיזים וחומריים.
מסופר גם איך הפך מיזם למשקיע, ואיך זאפוס הייתה בתחילה עוד אחת מחברות רבות בפורטפוליו של חברת ההשקעות שלו אולם היה בה משהו שונה והוא ראה בה את הפוטנציאל שלה. כך עבר מכיסא המשקיע, הפשיל שרוולים וחזר שוב להיות יזם ומנכ"ל שלפתע מנהל מלאי של אלפי זוגות נעליים.
בסוף הספר ישנה התמקדות ממשית בחברה ובאופייה ופחות במחבר, ישנם סיפורים של עובדים בחברה אשר מספרים על אופייה המיוחד והכל בהקשר של הענקת שירות לקוחות יוצא דופן.

פרט מעניין, אותו ניתן לבדוק באתר החברה zappos.com , הוא העובדה שרוב החברות מחביאות את מספר הטלפון של השירות לקוחות במקום כלשהו באתר הבית שלהן ולמצוא אותו זה מאמץ קטן (אם בכלל הוא נמצא). מבחינת זאפוס, קחו חצי סיבוב של 180 מעלות, הוא מופיע במקום שלא ניתן לפספס אותו באתר הבית של החברה כי הם רוצים שהלקוחות שלהם יתקשרו אליהם כדי ליצור קשר מיוחד איתם, ללא ספק גישה יוצאת דופן.

משפט לסיום, העותק שקראתי כלל פתיח מחברה סלקום, הספר ניתן כתשורה אל מנהליה להעשרה בשנת 2013. חבל שהמנהלים האלו לא הטמיעו את התרבות של זאפוס בסלקום, זה היה יכול להיות באמת "וואו".