<i>"וכאשר אני רואה סרט שבו הנערה מתאהבת בבחור חסר כל יתרונות מלבד היותו גבוה, רזה, חזק, אמיץ ויפה-תואר בצורה בלתי רגילה הדבר מגעיל אותי באופן טבעי. "מה היא מוצאת <b>בו</b>?" אני שואל.
אם תלחצו עלי לסיבת הזלזול, אוכל לציין שלבחור הגבוה, התמיר, החזק, האמיץ ויפה התואר בצורה בלתי-רגילה יש כמעט תמיד תכולת מוח של יתוש. הוא מדבר מדי פעם בנהמה ורואה את העולם בעיניים מעורפלות שמאחוריהן עומדת מחשבה חסרת-ברק. הוא ידוע לכל המי ומי ובמיוחד לנערה, המנסה להסתיר את תשוקתה המטורפת אליו, כ'בריון גדול' או אולי כ'שלומיאל גדול'
[...]
אני אומר לכם שאינני יכול לסבול זאת. העובדה שאני מיטיב לדעת שאם הייתי מנסה אי פעם להתחרות על נערה נגד אחד מן המפגרים הגבוהים והתמירים האלה הייתי מפסיד, הופכת את המצב לגרוע עוד יותר. לכן מצאתי לי נקמה מתוקה: החלטתי שלעולם לא אכתוב בסיפורי על בריון גדול".</i>
("אין איש פה, פרט...", אסימוב)
אז אסימוב לא רצה לכתוב על בריון גדול.
אבל לויס מקמסטר בוז'ולד דווקא כן כתבה עליו.
ואין לכם מושג כמה זה כיף.
(וגם לאסימוב אין, כנראה).
הגעתי לספר בזכות ההמלצה המקסימה של yaelhar, שאם במקרה לא קראתם - עזבו את הביקורת הזאת ולכו לקרוא את שלה (הייתי אומרת לכם לקרוא גם את הספר מיד אחרי, אבל תכלס אם ההמלצה של yaelhar תשכנע אתכם - תעשו את זה בלי עזרתי, ואם היא לא תשכנע אתכם, כנראה שהוא לא בשבילכם).
זהו ספר מדע בדיוני. כמקובל בז'אנר, יש בו מסעות בין כוכבים, חברות אנושיות שונות ומשונות, הרפתקאות ותהפוכות. ופוליטיקה. מסובכת.
אבל הוא גם קצת קומדיה רומנטית.
יש אותו ואותה, הם באים מעולמות שונים, מתרבויות שונות וממשפחות מאוד שונות. והם בעצם בכלל לא התכוונו להתחתן, ויש הרבה אינטרסים מנוגדים שמעורבים בסיפור. האם האהבה תנצח?
הרומן לא נופל בכשל של כל כך הרבה קומדיות רומנטיות, וכבר ברברתי על זה לא מעט בביקורת על "אסייתיים עשירים מטורפים", שבו בסוף הספר לא ברור לנו בעצם מה יחזיק את השניים יחד ואיך בכל זאת יתגברו על הפערים ביניהם. כי אמנם הם מגיעים מרקע שונה, אבל האמת היא שהם די דומים. שניהם מהווים אכזבה למשפחות המוצא שלהם, שניהם לא מספיק שאפתניים ומעדיפים להעביר את החיים קצת יותר בנחת וברוגע מהמקובל בסביבתם. השאלה היא רק אם הסביבה תאפשר.
לאורך הקריאה לא יכולתי שלא להשתאות מהעולם המורכב שנבנה פה כרקע לסיפור. אומות, כוכבים, טכנולוגיה, תארים, פוליטיקה. חצי מזה לא הצלחתי לקלוט. היה לי הרושם שבראש של הסופרת היה בנוי עולם שלם, והיא נתנה לנו רק הצצה אליו, כרקע, כאילו הוא מובן מאליו או משהו.
טוב כן, זה היה אמור להפיל אצלי כל כך הרבה אסימונים שהייתי צריכה להתעורר ולקלוט רק מהרעש שלהם צונחים.
אבל רק בעמוד האחרון, כשהוזכרו הספרים הקודמים של הסופרת שתורגמו, קלטתי.
בקיצור, זה היה די מטומטם מצידי.
כמובן שהספר הזה הוא ה-מי-יודע-כמה בסדרה של ספרים שמתרחשים באותו עולם בדיוני (ולא כולם תורגמו לעברית).
ואולי היה עדיף להתחיל דווקא מההתחלה.
אם כי הספר עומד בפני עצמו, עובדה שהבנתי.
או לפחות חשבתי שהבנתי, הרגע הודיתי בטמטום אז אולי לא כדאי לסמוך עלי.
הנסיבות המקלות הן אפליקציית עברית שמציעה למכירה רק את הספר הזה, ללא קודמיו (ומבלי לציין שהוא חלק מסדרה) והעובדה שההמלצה הגיעה מ yaelhar שבדרך כלל נמנעת מספרי המשך אם כי בקריאה חוזרת ומדוקדקת בהמלצה שלה קלטתי שאכן הוזכרו שם ספרים קודמים. וסדר בו כדאי לקרוא אותם. נו טוב.
הלכתי לחפש את הספרים הקודמים.
ביי.
