ספרון קטנטן, 121 עמודים. לא מכביד על הידיים בעת הקריאה, והאמת - לא מכביד במיוחד על המוח. תאור חייו ומעלליו של קונסטאן כצעיר ממשפחה אמידה בסוף המאה ה 18, ודרך זה שיקוף החיים של השיכבה החברתית הזו באותה תקופה. והחיים שלהם אינם משהו שחשוב לכתוב עליו ספרים... חייו של קונסטאן שהיה יתום מאם מתאפיינים בטלטול מתמיד, במעבר מ"מחנך" ל"מחנך" עוד יותר משונה, מאב שהיה קצין בכיר וגידל את בנו בשילוב חוסר תשומת לב ופרצי התעניינות, לשרשרת של קצינים שמילאו תפקידים זוטרים בחייו, כמצוות מפקדם. קונסטאן הצעיר הוא מישהו שלא הייתי רוצה להכיר: צעיר מפונק ומכור לתשומת לב, אמנם אינטליגנטי ורהוט, אבל מניפולטיבי, לא מתוחכם, שחייו כפי שהוא מתאר אותם, הם שרשרת של ארועים מקריים וממש לא מעניינים או מעוררי השראה.

קונסטאן עצמו דובר צרפתית ממוצא שווייצרי - היה "מהפכן" ברעיונותי (אני חושדת שאימץ את הגישה "המהפכנית" כדי להיות מעניין יותר) הוא חי כ60 שנה בסוף המאה ה - 18 ותחילת המאה ה 19, השאיר כמה כתבים, רומן מפורסם - "אדולף", כמה נשים ונשים לשעבר, מספר לא ידוע של מאהבות וקריירה פוליטית שהפכה אותו לידוען.

הספר יצא בהוצאת "סימטאות" שבדומה להוצאה אופנתית אחרת בחרה בפורמט קטן, בפונט גדול ודפים צהבהבים, ובסופר לא ידוע. אולי סימטאות היתה ראשונה, לא יודעת. הספר הזה מוכיח את התזה שלא כל מה שישן הוא "קלאסיקה" ולא כל מה שנידח שווה תרגום... לעומת זאת את ספרו הידוע של קונסטאן "אדולף" לא קראתי עדיין, וארצה לקרוא אותו למרות הספר הזה.

אני אוהבת את הוצאת הספרים "סמטאות". פחות מילים יותר ספרות. ההוצאה מאפשרת לי לפגוש סופרים מעולים שמאיזו סיבה לא מגיעים למדפים של רבי המכר, אבל עד כה כל ספר שלהם שקראתי הסב לי הנאה מרובה. הספר הזה משך את תשומת ליבי בגלל השם שלו. "אושר בכל מחיר". יש משהו מטריד בשם הזה."בכל מחיר" מתקשר אצלי למאבק, לנואשות, ואילו "אושר" מתקשר אצלי למנוחה ממאבקים, לשקט במערכת. הסתירה הזו, כמובן מזמנת לסופר טוב מצע פורה לכתיבה. אוגו קורניה, סופר איטלקי משתמש בספר בשפה כאילו קצת אנפנטילית. פשוטה, יום יומית הרעיונות נאמרים בעדינות כבדרך אגב. וכשאני חושבת על זה, גם אין כאן סיפור עלילה אלא יותר מצבים נפשיים שקל מאד להתחבר אליהם. השאלות הגדולות של החיים, קשרי משפחה, אהבה,זכרונות אנטימיים מהמתים הפרטיים, מוות, יחסים במשפחה ועם חברים, מין ומניות. כל אלה מאכלסים את הספר הקצר כבדרך אגב, לפעמים גם בהומור שקט, כזה שמעלה חיוך על דופן הלב. הכל תוך נסיונות נואשים להלחם בדכדוך המלווה את שגרת החיים ולמצא אושר בכל מחיר.