מרַגלות בחיים של עצמנו הוא קובץ סיפורים, רבים מהם מונולוגים, המעוררים את כל החושים. הדמויות בסיפורים, רובן נשים, קמות באמצע החיים להתבונן פנימה והחוצה, בחיפוש אחר אלטרנטיבה לקיום שהוא מעבר לשׂרידה. כל מה שאיים , ננעץ, חרץ - כל מה שהותיר אותות של מצוקה וצלקות, שנרגעו, אולי, על מי המנוחות של שִגרה שפויה כביכול - תובע עתה את ליטרת הנפש ואת פתרונו האחר, הפנימי יותר. מעבר לזה, אין סיפור דומה למשנהו, אלא באהבת האדם שבהם, ובחמלה, ואין דמות דומה לחברתה , אלא בסירוב העיקש, הנואש כמעט, לרדד את מזיגת הצער-אושר לתבנית בנאלית, מכלילה או שופטת .