דירוגים › פילוסופיה

חכם, שנון ומצחיק. ממשיך במסורתו רווית האירוניה של וולטר במיטבה (אשר סוג של המציא את הזאנ'ר "סיפורים פילוסופיים"). התרגום אגב, יוצא מן הכלל! לשק קולקובסקי, הוא כותב מצויין המעלה תהיות ופרדוקסים שפילוסופים ותיאולוגים התאבקו איתם לאורך הזמן, אבל עם החיו

האם ראוי לשלב פילוסופיה והומור? האם האחרון אינו גורע מאיכותו של הדיון, מהתבוננות העצמית בנושאים ברומו של עולם? מרחיק אותנו מהגרעין אל הקליפה הססגונית? לשק קולקובסקי מוכיח שלא, שהשימוש בהומור, לא רק שאינו גורע מהעיסוק הפילוסופי, אלא מאפשר לו נקודת מבט

פילוסופיה בד"כ לא מצחיקה. בספר הקטן הזה קולוקובסקי שובר שני מיתוסים. הראשון מיתוס ההומור והשני התנ"ך. בצורה שנונה קולוקובסקי מספר את הסיפורים התנ"כיים מנקודת המבט שלו. שווה קריאה!