3.0דירוגהלהקה היחידה שחשובה (עורכת: דנה קסלר)דנה קסלרכותרת המשנה של הספר היא "להיות מעריץ פופ בישראל" והספר מכיל קטעים רבים של כותבים שונים שמספרים על הלהקה/האמן שהם העריצו או עדיין מעריצים. אמר מי שאמר (ובאמת יש וויכוח למי מיוחסת האמירה הזו) ש"לכתוב אודות מוזיקה זה כמו לרקוד אודות ארכיטקטורה". כלומר,
3.0דירוגהמחר לעולם אינו יודעארי קטורזהספר טוב המתאר את בניית צליל לפי תווים, תיבות שיר ועושה חסד ללהקות הגדולות. חבל שהפרק על פאנק-רוק מאוד דק. הפרקים הטובים על להקות שנות ה-60 הקלסיות ורוק מתקדם. בזמן קריאת הספר הזדמנה לי אפשרות ללכת ללהקת הפרוגרסיב yes שבאה לארץ, בסוף לא הלכתי.
5.0דירוגענקים ופסנתרנים אחריםנתן דונביץבחודש יוני השנה הלך לעולמו נתן דונביץ'. לי נודע על פטירתו רק בימים האחרונים וחשתי צביטה גדולה בלב כשנודע לי על כך. דונביץ' היה איש אשכולות של ממש שכתב על נושאים רבים ומגוונים. לי אישית תרם דונביץ 'המון עם ארבעת הספרים שכתב על מוסיקה: ענקים ופסנתר
5.0דירוגלרקוד עם אבאאיציק ויינגרטןזה לא ספר זו מונוגרמה ,64 עמודים ,שורות קצרות ,הרבה רווחים . לקח לי רבע שעה לקרוא. את ההצגה "לרקוד עם אבא" של איציק ויינגרטן ראיתי לפני 30 שנה ,זו הייתה אחת החוויות המרשימות ביותר שחוויתי, עד היום אני מגדירה אותה ככזו . ההצגה התבצעה בבימרתף שבזמ
2.0דירוגמוזיקה אז ועכשיונפתלי וגנרלספר הזה הגעתי בעקבות איזכור בספר של האוניברסיטה הפתוחה בקורס "מבנים הרמוניים". הקורס עצמו הוא קורס טכני למדי שעוסק בהרמוניה מסורתית (אקורדים, דרגות הרמוניות, פונקציונליות מוסיקלית), ויש תחושה שהטכניקה שנלמדת בו נטולת הקשר, לכן חשבתי שהספר "מוזיקה כא
5.0דירוגמסע מוזיקלי עם שופנהאוארמיכל זמורה-כהןספר מופלא. כתוב בצורה רהוטה, נגישה, מעניינת, ועוסק בנושאים לא פשוטים - מהי מוזיקה? מה תפקידה בחברה והתרבות? וכל זאת דרך כתיבה קולחת ומרתקת ביותר. מעבר ליופי והסגנון הרהוטים, יש משהו בגישה בספר זה שמזכירה מאוד את הפסיכואנליזה. ולא בכדי, הרי פרויד קרא
