הוצאה לאור›יבנה

בס"ד
את האנשים שחיים בעולם (וגם את נטיות הנפש שלנו בעצמנו) ניתן לחלק באופן כללי וגס למדי לשני סוגים של אנשים- אלה שמתגלגלים ואלה שמחפשים.
אצל המחפשים ניתן לזהות שתי תנועות- אנושיים ורוחניים.
הרוחניים עוסקים בנשגב, בטרסצנדנטי ובמופלא. הם יכולים להיות מלאי התפעמות מול הנשגב ומלאי שמחה מהתנוצצוית של אושר עליון. הבעיה איתם זה שמורגש שהם זונחים אותנו למטה ומנחיתים עלינו איזו אמת עליונה שסוחפת אותם

באחד מזיכרונות הילדות שאני אוחז בהם התבוננתי בארון הספרים בבית הורי וזיהיתי ספר שהכריכה הקשיחה שלו תפסה את תשומת לבי; צבעי אדמה ושמים ושתי דמויות לבנות חסרות פנים רצות ומצביעות לכיוון הקרקע. אני זוכר שאחת משתי הדמויות תפסה את תשומת לבי בכובע הברט שחבשה וקראתי את שם הספר 'שביל קליפות התפוזים' מאת נחום גוטמן וזה היה עבורי, ילד קטן בבית הורי, המפגש הראשון שלי עם ספר מספריו של נחום גוטמן. במקביל לצמיח

חברים שהם קוראים נאמנים שלי בודאי מכירים קצת לפחות את ה״רומן״ שהיה לי עם לימודי ההיסטוריה באוניברסיטת חיפה. לאחר שסיימתי את שרותי הצבאי התחלתי ללמוד היסטוריה כללית ומזה״ת.
במסגרת לימודי ההיסטוריה שנה א׳ היתה מחולקת לשיעור והרצאה בהיסטוריה עתיקה ( יוון ורומא), ימי הביניים ועד לרפורמציה, והעת החדשה.
בלימודי העת העתיקה ההרצאות היו על יוון העתיקה והשיעורים היו על הרפובליקה הרומית. כמו שכבר סיפרתי ל

בתור חובב היסטוריה נלהב, ספר קרץ לי. הופתעי עוד לגלות שהוא נכתב ע"י אנתוני ביוור מחבר "סטלינגרד".
את הספר התחלתי בהתלהבות תוך חופשה בברצלונה, במחשבה שזה יתן הסבר על האירועים שעברו על הקירות העיר הישנה.
הספר לא פשוט, הוא מכיל מלא פרטים קטנים וחשובים, החל משמות מפלגה הרבים בעלי שוני מינורי באותיות ועד מנהיגים.
בעת טיולי בעיר לא עלה בדמיוני שעם כזה רגוע ומאוחד (למראית העין כפי שגיליתי אח"כ) רק לפנ

התרגום שבידי הוא משל פסח גינזבורג, שהצליח להעניק נופך תנ"כי לתרגום, או במלים אחרות, תחושה של גריסת חצץ בשיניים. הספר יצא ב-1985 והתחושה היא 1935. יש כבר תרגום חדש יותר לספר המקסים הזה וכדאי כנראה לקרוא אותו.
פרס הפוליצר הוענק לראשונה לאשה על ספר ובק היתה זו שזכתה בו על ספר זה. בצדק רב.
האדמה הטובה הוא סאגה משפחתית, בסין של אמצע המאה ה-19. איכר עני בשם וואן לון, העמל על עיבוד אדמתו וחי חיים שאין

ולפעמים החגיגה נגמרת....
מדבר על הקרבות ואירועים מתחילת 1945 עד תחילת מאי.
מצוין שנמצא מקום שייצרו סבון מגופות אדם, דבר שעומד בסתירה לדיבורים על כך שזה היה סתם אגדות.
בנוסף תמיד נאמר ודובר שלא נמצא גופתו של אדולף היטלר, אך מצוין שהסובייטים עשו ניתוח לגופה,
ואם כך אז גם תוהה איפה נמצאת הגופה שלו....
כתוב היטב, טוב מאוד.

חשוב מאוד לקרוא את הספר הזה. בעיקר כאשר המתנה הבאה לביבי מאמריקה תהיה לבנות בית מקדש - ובספר דניאל כבר כתוב שגם המקדש השלישי, שיבנה כתוצאה מהצעה של מעצמה גדולה, יהרס. זוהי גם הזדמנות מצויינת לשפר את הארמית שלכם. חבל רק ששוב - כמו בתלמוד ובתנ"ך, אותה כשרות ארורה, אותה קנאות מפלצתית ואדירת מימדים למה בני אדם מכניסים לפה. בספר הזה ניתן לפגוש את דניאל - שהובא לחצר המערך בתור יועץ המבין בכל מדע, מסרב

לפני מספר שנים עבדתי באזור השרון ולא אחת מצאתי את עצמי נוסע לאורך הירקון למטרות מקצועיות ולעיתים למנוחת הנפש. עד מהרה איתרתי וזיהיתי אתרים לאורך הנחל, ובהתנתק מריח ומראה הזיהום בו נתקלתי לעיתים קרובות התחלתי לתהות על קנקנו של הנחל. גילוי נאות, את הספר 'שביל קליפות התפוזים' קראתי בילדותי כחלק מקריאת חובה בבית ספר ומעולם לא התעמקתי בו מעבר לסיפור הרפתקאות, כמעיין גרסה מקומית לעלילות דורותי 'בקוסם מא

סיפור האיניגמה הוא כיפור מתח יוצא מן הכלל!
למי שלא יודע, האיניגמה היתה מכונת צופן שהגרמנים המציאו
צופן שעד שלב די מאוחר במלחמת העולם נישאר בלתי פציח.
הסיפור מספר על המאמצים שהישקיעו. הבריטים בפיצוח הקוד
ועל הקורבנות שהוקרבו מכל הצדדים- אלו כדי לשמור על הקוד ואלה כדי
לפצח אותו. הסיפור שכתב מונטפיורי, קולח בצורה מרתקת , הוא מתאר
את הארועים בדיוק ללא הגזמות וללא תאורים שאין להם בסיס עובדתי .