קוראים מהבית

כשמו של הספר כן הוא: בושות.
הספר ענק ולא נוח להסתיר אותו, כך שימשוך הרבה תשומת לב. אז בושות להסתובב איתו.
תשומת לב זה סבבה אם אתה גורי אלפי - ופחות סבבה אם אתה סופר שרוצה שיקנו את הספרים שלו ולא כי הוא מפורסם.
יהיו לך בושות כשתבין שאתה לא מספיק נמכר לעומת גורי אלפי, אבל גם לא רוצה להצטלם בחצאית טוטו.

אפילו כשאתה בא לדבר על הספר שלך עם קהל אוהד, כולם מתעניינים במקום זאת בספר הענק של גורי אלפי עם האיורים שאף אחד לא אוהב.
הוצאת כתר שיווקה את הספר של גורי אלפי שיווק מסיבי, עם תמונת גורי אלפי רקדנית הבלט בכריכה, ועם אלפי ציורים מעוררי מחשבות טורדניות -
אנשים יכולים לדבר שעות על כמה שזה גרוע, ומי ישב שנה ואייר כל כך גרוע והמציא בדיחות כל כך לא מצחיקות.
והנה הסיפור שסופר שנדחה על ידי ההוצאות הגדולות יכול לספר לעצמו:
אף אחד לא זוכר את הספר של גורי אלפי אחרי עשור! למרות שגורי עדיין קומיקאי מצליח ואפילו בתו אמה התפרסמה למדי.
אפשר להגיד שהספר מביך לעומת איך שגורי מיתג את עצמו לבסוף. בושות לגורי.
הטקסט אינו איכותי בקריאה ראשונה. וגם האמת בקריאה שנייה.
מן הסתם אתה כקורא תרגיש צורך להצדיק ולהסביר למה ובאיזה קטע אתה קורא אותו - כדי שלא יחשבו עלייך דברים שליליים.
ואם קיבלת אותו כמתנה - אז ממש בושות! אם מישהו חשב שהספר יעניין אותך... כנראה שאין לו דעה טובה על תחומי העניין שלך.
הספר מתאים למי שאינו אוהב ללמוד - כי לא הביישן למד.

הספר מנגיש את נושא הפיזיקה והמדעים המדויקים לילדי בית הספר היסודי.
הוא נכתב כשפיזיקאי רציני מאוד הבחין שעם כל אהבתו והערכתו למדע - יש לו בעיה.
הוא מעולם לא הצליח ישירות ללמד את הנוסחאות המסובכות בגובה העיניים...

אך יום אחד הופיעה במוחו מרגריטה, ילדה בכיתה ו', עם חברה הכי טובה, אויב מושבע ומורים מעצבנים.
כדי להפוך את מרגריטה מדמיון למציאות הוא הפסיק להתבודד במעבדה ומצא את עצמו נעזר בלא מעט אנשי מקצוע מתחום הספרות והעיתונות, וגם במאיירת הקומיקס נעמה שהפכה את הנושא הקשה/מאתגר/מעצבן/של בנים - למשהו הרבה יותר חוויתי, כך שיהיה אמין שכל הניסויים המתוארים בספר עם חומרים ועם חלקיקים למיניהם - זה באמת מה שהכי מעניין ילדה ג'ינג'ית בת 11, ולא, נניח - טיקטוק.

לאורך כל הספר, מרגריטה האומללה מנסה למצוא אסקפיזם מהעור הג'ינג'י המאדים בקלות שלה, ומהשמירה על אחים קטנים מהסוג שמביא כל אח בוגר לקצה.
היא עושה כיף עם קצפות, מתחפשת לשמשות וירחים, מקפלת ניירות, לועסת קרחונים בטעמים, מותחת סלילים ובעיקר... מנגנת לכולם על העצבים.
חלומה הגדול המלווה את הספר ובאמת הופך אותו למעניין - הוא להתחמק מחננאל (המכונה חננאף, אתם יודעים למה...), או לפחות להוכיח מדעית שהאחים הקטנים שלה הם לא סתם מעצבנים רגילים, כי הם בעצם חייזרים.

כבר מהתחלה העקרונות שבספר נראו לי מאוד מוכרים...
המשכתי לקרוא בראש פתוח, אך עם זאת לא יכולתי להפסיק לחשוב על "אבא עשיר אבא עני", ועל כל נקודות הדמיון בין הספר שאני קוראת עכשיו לספר ההוא שקראתי לפני עשור ויותר.
להפתעתי באיזשהו שלב המחברת מודה שהיא הושפעה עמוקות מהספר של רוברט קיוסאקי. בינגו!

אז פה אחד אפשר לסכם שהספר הזה הוא זו הגרסה הנשית והישראלית של אותם הרעיונות: השינויים בתפיסת עצמך כעשירה או כעניה - מיתרגמים לחשבון הבנק שלך.
ועכשיו למתעניינים בנושא יעלו כמה שאלות:
*האם יש הבדלים בין הספרים?
(האם למי שקרא את אבא עשיר אבא עני כדאי לקרוא גם את הספר הזה?)
*מה התועלת שאפשר להפיק מהספר הזה להתנהלות הכלכלית בחיים?
*האם הספר קל יותר לקריאה ועדכני יותר מהספר של רוברט קיוסאקי?
*האם הספר מתאים רק לנשים?

והתשובות הן:
*לדעתי כן, כדאי לקרוא את הספר גם אם קראתם את אבא עשיר אבא עני, ולו כי המחברת, אולי מעצם היותה אישה שהתחילה מחוסר ידע כלכלי גורף והתקדמה לעבר המטרות שלה- מעוררת השראה, וגם מכירה היטב את הקשיים העיקריים שמלווים אישה מבחינות כלכליות, היא לא שייכת למיעוט הנשים שכבר נולדות או מכירות בגיל צעיר את עולם העסקים וקשורות לבכירים בו. במשך שנים היא לא ידעה מה משמעותם של חוזים ולמדה זאת בגילך מבוגר יחסית - לאחר שהרגישה שהיא חייבת את הידע הזה לעצמה.

*הספר בגובה העיניים, יכול להיות שלא תתחילו לקנות נדל"ן - כמו שאבא עשיר אבא עני ממליץ - אבל אני אישית כן לקחתי יוזמה לחסוך במקומות שבהם זה היה "כסף על הרצפה" והיו לי מחסומים שונים מלאסוף אותו. הספר הכווין אותי לכסף הקטן שמצטבר לגדול, ולא למושגים הגדולים ולפסיכולוגיה של הכסף, וכן יכול להיות שזו חשיבה נשית יותר - שהולכת על בטוח ולא נלהבת מסיכונים ומהידע איך לנהל אותם.

*מצד אחת כן - הספר יותר קל לקריאה ובעיקר למי שמכיר כבר את המושגים מספרים קודמים בסגנון. מצד שני הוא גם פחות מקיף, פחות נכנס לעומק האוניברסלי כמו שעושים ספרי ההדרכה הידועים בתחום, ויותר מספר את הסיפור האישי של המחברת. אני לא יכולה לומר בביטחון שהמידע כל-כך עדכני, כי למרות שהספר נכתב לאחרונה - מטבע הדברים כשמישהו מדבר על "ללכת על בטוח" הוא מדבר על דברים שכולם כבר מסכימים עליהם ולא על יוזמות חדשות.

*הספר לחלוטין מתאים גם לגברים, הבעיה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא איך מתגברים על הרתיעה הפסיכולוגית שיש לחלק מהגברים להמיר את העקרונות המופיעים בספר ללשון זכר... ובכל זאת מה שאני יכולה לומר בנושא הוא שאם אני הצלחתי לחסוך כסף בהשראת הספר: להחליט לבטל מנוי למשהו שלא השתמשתי בו, להחזיר מוצר שלא היה מספיק טוב, לעשות עוד מאמץ כדי שסכומי כסף יגיעו אלי - דברים שפשוט הבלגתי עליהם... ועל חלק מהם שילמתי סתם במשך יותר משנה.
אז אני בטוחה שגם גברים יכולים להיתרם מעצות בנושא החיסכון - ולמצוא איפה כן לקבל חזרה את המגיע להם ולגבור על המחסומים שחלקן בסך הכול קיבעונות פסיכולגיים.