“הספר "האיש האפור" מאתמארק גריני (הוצאת קוראים, 2015), הוא הספר הראשון בסדרת ספרים מאת הסופר האמריקני (שכבר שיתף פעולה בעבר עם טום קלנסי) על המתנקש ואיש המבצעים קורטלנד "קורט" ג'נטרי. ג'נטרי גדל במיאמי ולאחר שהסתבך כנער עם החוק "בכיר ב־CIA שהתאמן במטווח אצל אביו של קורט, הוציא את הילד מהכלא ושלח אותו לעבוד באגף לפעולות מיוחדות של ה־CIA. במשך מספר שנים, עד לאירוע האחד עשר בספטמבר, ההוא עסק בפעילויות מבצעיות חשאיות ברחבי העולם, ואז הצטרף לחולית מבצעי מעצרים חריגים של הסוכנות, כוח גולף סיירה" (עמוד 30). הייתה זו "יחידה מבצעית מיוחדת, שהורכבה ממה שאנחנו מכנים בעסק הזה סוכנים ממוקדי מטרה, הטובים שהטובים. לא טיפוסים כמו ג’יימס בונד, ממש לא. אצל החבר׳ה האלה שמו דגש חזק יותר על הסתערות ופחות על הסתתרות. במשך שנים הם היו יחידת המתנקשים המצטיינת של ה־CIA. הם הרגו את האנדים שאותם לא הצלחנו לעצור, הם הרגו את האנשים שלא ציפינו להוציא מכם מידע מועיל, והם גם הרגו את האנשים שמותם היה זורע פחד רב בלבם ובמוחם של טרוריסטים" (עמוד 30). 

אירוע שנותר עמום בספר הביא להדחתו של ג'נטרי מהסוכנות ולסימונו כבוגד. פרס הוצב על ראשו והוא נמלט על חייו. ג'נטרי, הידוע בכינוי "האיש האפור", הוא אגדה בעולם המבצעים החשאיים. מאז ש"פוטר" מה־CIA "הוא היה מתנקש. רוצח שכיר שעובד לפי חוזה" (עמוד 9). מעסיקו הוא סר דונלד פיצרוי, יוצא שירות הביטחון הבריטי. בוקר אחד, זמן קצר לאחר שהתנקש בחיי אחיו של נשיא ניגריה, הופיע עו"ד אמריקני בשם לויד במשרדו של פיצרוי ואיים עליו שאם לא יסגיר את "האיש האפור" הוא יפגע בנכדותיו ובבנו וכלתו. למן אותו הרגע מצא עצמו ג'נטרי נמלט לא רק מה־CIA אלא גם מחוליות חיסול המורכבות ממיטב אנשי המבצעים של ארגוני הביון בעולם. לויד, שמייצג קונצרן צרפתי רב עוצמה, כלא את משפחת פיצרוי בטירה בדרום צרפת, בעוד אנשיו צדים את ג'נטרי ברחבי אירופה. אך כפי שהסביר "האיש האפור" ללויד בשיאו של הספר, מוטב שלא יחשוש משום סכנה עתידית לחייו ועבודתו ויתמקד בעניין שלפניו. מדוע? שאל לויד. "כי אני חמוש היטב, עצבני מאוד, ואני נמצא כאן בחוץ" (עמוד 273), השיב ג'נטרי.

האמת, ספר לא ממש מותח ודי מאכזב. קראתי ש"נטפליקס" הפיקה סרט אקשן על פי הספר עם ראיין גוסלינג בתפקיד ג'נטרי. כסרט זה יכול לעבוד. כספר, ממש לא.”

“קחו את מקגייוור. הוסיפו לו את ריצ'ר וחזקו במנה כפולה של CIA. הוסיפו קמצוץ של סופרמן וקורט שמשון הגיבור - והרי לכם מושג על קורט ג'נטרי, הגיבור בספר הזה. גריני אינו עוסק בגינוני עניות של תיאורי דמויות ומניעים. הוא פונה ישר לעיקר - פעילות בלתי פוסקת, מהעמוד הראשון עד לאחרון. הגיבור שלו עובר ב 303 עמודי הספר הרפתקאות שהיו יכולות להספיק לגיבורים פחות מחוננים לחיים שלמים: הוא מחסל המון משולהב בעירק המנסה לעשות שפטים בטייס אמריקאי שהופל, מחסל בהיותו פצוע ומותש צוות מחסלים מיומנים ולקינוח צונח (עם מצנח שאול שאינו מחובר לגופו, שימו לב) ממטוס ויוצא ללא פגע. הוא ממשיך בזה שהוא מחסל (מנטרל, היו אומרים אצלינו...) צוותים של רוצחים מיומנים שבאים ממוצאים שונים (גריני אינו גזען. הוא נותן הזדמנות לכולם) כשלחיסול כל צוות כזה מספיק לו עמוד ושליש.

כבר מזמן לא קראתי ספר כזה. הוא דומה לסרט פעולה - מלא תאורי קרבות-פציעות-רציחות עד כדי כך שאתה לא זוכר את מספר של הקורבנות. הוא מלא אינפורמציה שימושית על כלי נשק מודרניים - כולל שם היצרן, מהירות הירי, קוטר התחמושת ועוד פרטים שאני בטוחה שחסרו לכם ואם תקראו את הספר יסגרו לכם את הבור בהשכלה. בנוסף תלמדו עד כמה גוף האדם גמיש ומצליח להתגבר על דברים פעוטים כמו פצע יריה ברגל (כלום. הכדור נכנס ויצא באופן נקי, קצת דם וחבישה) חתכים בכפות הרגליים (קטן עלינו) מרפק שבור (אז מה?) מפרק כף יד נקוע (נו באמת! זה לא ימנע מקורט לירות ולהרוג) ופצע דקירה בבטן התחתונה, כולל דימום מאסיבי. אתם חושבים שכל הדברים הפעוטים האלה האטו את הגיבור? תחשבו שוב. הוא יוצא למסעות ארוכים - נוהג, הולך, רץ עם מטען כבד (כלי נשק, אלמנטרי.) ואפילו לא נאנח.

גיבורנו הוא איש טוב מבסיסו. נכון שהוא עובד כמחסל בשכר, אבל מקפיד לחסל רק את מי שמגיע לו. הוא לא פוגע בטובים. ואם הוא צריך להציל כמה טובים הוא יתייצב על פציעותיו למשימה. הוא כמעט לא צריך לישון, הארוחות שלו בסיסיות - המבורגר, נקניקייה. קפה. מה שאפשר לקנות בגרושים בכל קיוסק. אבל אם אין הוא יסתדר יופי בלי. ודבר חשוב ביותר - הוא לא רודף בצע! יש לו מספיק כסף לכל צרכיו. גיבור מושלם.

נהניתי מאד. אני מחכה לסרט.”