“תמיד התעניינתי בריגול. ריגול אמיתי.
ולמרות זאת לא נהנתי מקריאת הספרים בז'אנר. אם בגלל הכתיבה, חוסר הראליות, הדמויות או סיבות אחרות.
'חיי כסוכן כפול' שונה.
~~ אם אפשר לקרוא למציאות ספויילרים - אז יש פה כאלו ~~
מורטן סטורם נולד בדנמרק למשפחה עניה עם אבא אלכוהוליסט שעזב ואבא חורג מכה. חייו הדרדרו במהירות לרחובות, תגרות וסמים. בהמשך קריירת אגרוף, כנופיות רחוב ואופנוענים, בנות, נשקים, קעקועים, אלכוהול וסמים - החיים הטובים. הוא יצר קשרים מעניינים והספיק לשבת בכלא כבר בגיל 18.
מורטן התחיל את חייו ברגל שמאל וגלש איתה עד הסוף.
יום אחד משהו בו השתנה וכך מצא את עצמו בספריה פותח ספר על מוחמד. מפה לשם מורטן נהפך למוראד - מוסלמי ג'יהדסט קיצוני.
הוא טס לתימן, אחת המדינות העניות בעולם ומלאות בפשע, ללמוד על הדת המוסלמית בדרך הקיצונית ביותר שבה. שם יצר קשרים עם חשובי הטרוריסטים, אם כי בדבר אחד חלק עליהם - מוות לאזרחים חפים מפשע.
לאחר תלאות ושנים רבות מורטן הגיע לPET - הסוכנות החשאית הדנית - והחליט לנצל את הקשרים המיוחדים שלו למטרות ההפוכות, יחד עם זריקת דתו [בירה כהתחלה]. בהמשך עבד עם MI5 [המקבילה הבריטית לשב"כ], MI6 [המקבילה הבריטית למוסד], וכן עם הCIA העשיר.
בזכותו טרוריסטים כגון אנואר אל-עוולקי [בכיר באל-קאעידה ומהמבוקשים בעולם], רבים בAQAP [אל-קאעידה בחצי האי ערב] ורבים נוספים נהרגו או נתפסו. רבים מ"חבריו" הקודמים עשו הרבה מהפיגועים המוכרים לנו ורצחו מאות בני אדם בשם מוחמד והג'יהד.
חייו הכפולים של מורטן סטורם לא היו קלים כלל, מעבר לסכנה התמידית בחייו. אפילו עם אשתו וילדיו היה צריך להציג עצמו כמוסלמי קיצוני.
לאחר מריבות עם הCIA וסוכנויות אחרות, גילה מורטן שהם רוצים להפטר ממנו במשימה אחרונה. את מורטן הפתיעה מאוד האגואיזם של הCIA והPET, שאהבו להחזיר רעה תחת טובה פעמים רבות. אותי זה.. טוב, לא ממש הפתיע. לכן עצר שם, פנה לעיתונאות ולאחר מכן כתב את הספר.
~~ ~~
הסיפור מגיע עד שנת 2015 [לפחות בתרגום לעברית]. אם מרגל שרוצה לפרסם את סיפורו צריך לחכות עשרות שנים כדי שהסודיות לא תהיה רלוונטית יותר וגם אז הסיכוי נמוך, סטורם פירסם את הכל ממש כשיצא - למורת רוחם של הסוכנויות החשאיות.
נהנתי מאוד מהכתיבה שיודעת להיות מרגשת, מותחת, מצחיקה ואמיתית גם יחד. למדתי על האיסלם והארגונים הטרוריסטיים שבו, במקביל לסוכנויות המודיעין החשאיות - מה שהיה מעניין ביותר. נהנתי במיוחד מהאמת שבספר, עם הוכחות חותכות לאורך כל הספר: הערות שוליים, הערות בסוף הספר, תמונות, מסמכים, קישורים ועוד.
ממליץ. גם אם אתם לא חובבי הז'אנר.”