שירי תיבות שבורות הנו קובץ שירים ראשון של אורי-צבי תור, המקפל בתוכו עשור של יצירה שירית. שלושת מדורי הספר נוגעים בחוויות יסוד אנושיות: אהבה ואובדנה, דיוקן עצמי ודיאלוג חשוף בין המשורר לבין עצמו ובינו לבין המקום, והתמודדות עם חווית השכול והמוות.
בזהירות רבה
אֲנִי חַיַּת עֶצֶב כְּשֵׁרָה לִשְׁחִיטָה.
פִּסּוֹת חַיִּים לְעוּסוֹת מִתְרַכְּכוֹת בְּפִי,
לִבִּי שׁוֹסֵעַ שֶׁסַע.
רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת עוֹר גּוּפִי
מְעֻבָּד בְּיָדַיִם רַבּוֹת,
גְּוִילֵי נֶפֶשׁ גְּלוּלִים
בִּזְהִירוּת רַבָּה.
סוֹפְרֵי סְתָ"ם טוֹבְלִים אֶת קֻלְמוֹסֵיהֶם
רָצוֹא וָשׁוֹב
בִּקְסָתוֹת שֶׁל דֶּמַע,
כּוֹתְבִים בִּי
תְּפִלּוֹת קְטַנּוֹת לִקְבֹּעַ לְמִשְׁמָר
בְּדַלְתוֹת חַיַּי.
זוהי שירה אישית מאוד המשרטטת מרחב אינטימי, הוא 'דל"ת האמות' של המשורר המצרף את קולו לרב שיח הבין-דורי של פרשנים יהודיים, ו"דורש" את חייו בשורות השיר. במעשה שירי זה האישי ואינטימי באופיו, יש גם כדי להנכיח חוויות קיומיות אוניברסאליות.
אורי-צבי תור נשוי למאיה ומתגורר במבשרת-ציון במבואות ירושלים. שיריו התפרסמו בעשור האחרון בבמות ספרותיות שונות ביניהן: "מאזניים", "עיתון 77", "משיב הרוח", "ירושלים" ועוד. קובץ משיריו זכה בפרס על שם הרי הרשון של האוניברסיטה העברית לשנת 2006.