“קריאה חוזרת. נדמה לי שהפעם אהבתי פחות. שני גברים מאוהבים באשה אחת.. בעצם מתאהבים ברגע מחייה. לאחד היא נישאת, לא מתוך אהבה אלא מתוך נוחיות גרידה, במשך החיים לומדת לאהוב אותו. האחר עורג לה במשך 50 שנה עד שמתאלמנת.
היופי בסיפור הוא אופן הכתיבה, הסופר מספר את הסיפור דרך עיני הגיבורים. כל דמות מספרת בתורה את מה שעבר עליה לאורך 50 שנה ,ומעניין לקרוא איך כל אירוע מסופר עי' האחר. כמובן שההיסטוריה המקומית תופסת נפח בסיפורו של מארקס.
לכן ממליצה לקרוא..”

“ספר כיפי, המותיר טעם של עוד בפה. כמו אגדה קסומה.
בסיום קריאת הספר, הרגשתי ממש כמו בשיר האהבה, מאת יענקלה רוטבליט. בביצוע יהודית רביץ.

לקחת את ידי בידך ואמרת לי: 
בואי נרד אל הגן. 
לקחת את ידי בידך ואמרת לי: 
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן 

ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד 
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד 
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח 
את חלקת השדה לאור הירח 
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן, 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. 

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי 
ובאת, באת לי בזמן. 
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. 

נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים 
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין. 
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת 
את החלק הטוב מכל מה שאמרת. 
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

אני מבקשת את סליחתכם שאני מתחילה בסוף ומסיימת בהתחלה.

פארמינה דאסה, היא הנערה הכי יפה בגן. סגנון הליכתה , שערה וזיו פניה שובים את ליבו של פלורנטינו אריסה.
אך פלורנטינו אריסה הוא אנטיטזה במראהו החיצוני לאביר על הסוס הלבן. הוא מחזר אחריה במרץ, אך התקופה היא סוף המאה ה19.
נערות יפות, תמיד נמצאות עם מלווה ואינן נשארות לבד. נותר לו לרשום לה מכתבי אהבה, ולנגן סרנדות תחת חלונה.
אביה אינו מרוצה מהמחזר הנלהב, הרקע ומעמדו אינם נראים לו.
הסיפור מסתבך כאשר נכנס לתמונה האביר האמיתי, ד"ר חובנאל אורבינו.
הספר עוקב אחרי כל הדמויות לאורך מעל חמישים שנה. נהדר.

כל הספר שזור בתיאורים יפהפיים ובשפה עשירה. הרגשתי כי גבריאל גרסיה מרקס אינו נותן רק שיעור באהבה אלא שיעור לחיים. היות ומכל מילה ניבטת חוכמת החיים.

לא הכל מושלם, היה חלק קטנטן אשר בו פיללתי שהסופר יגאל אותי מייסורי, לגבי מעלליו בחיי אהבה של פלורנטינו אריסה. הוא הקשיב לי.

נהניתי מאוד. מומלץ.”