רק לעתים נדירות יודעים אנשים להגדיר את אמונתם במילים. אתאיזם, כמו כל אמונה, מתבטא באורח חיים, במעשים ובהימנעות ממעשים.
אורח חיים שכזה מציב את האדם במרכזו, טען הפילוסוף אפיקורוס, ואמונה אתיאיסטית הומניסטית באדם כמידת כל הדברים היא אמונה בהגשמת זכותו של האדם לחיים, לחופש, לשוויון, להנאה ולחתירה לאושר.
עיקרי אמונה אלה הם בבחינת ערך מוסרי עליון. בהיעדר אל המנהיג את העולם ואת האנושות עוברת האחריות אל היחיד ואל מחויבותו לכללי הצדק, שמטרתם הטבת חייו של האדם כיחיד ושל בני-האדם כחברה.
היהדות, היא התרבות היחידה שעשתה את שמו של אפיקורוס למושג שמשמעו כפירה, למרות שבעצם מדובר בנאורות ובאמונה החופשית מדת. ספרו של פרופ' מלכין עוסק באפיקורוס ובתורתו, שלה הייתה השפעה נרחבת, בביטויי השפעתה ביהדות של ימי קדם ובמהפך הרוחני שבזכותו השתחררו רוב היהודים, כמו רוב בני-האדם במערב, משלטון מנהיגי דת המתיימרים לדבר בשם האלוהים.
ספר זה הוא נוסח מחודש ומתוקן לפרק "אפיקורוס ואפיקורסים: השפעת אפיקורוס היווני ו'אפיקורסים' יהודים על היהדות", בתוך יעקב מלכין (עורך), 'תרבות היהדות החילונית – הגות חדשה בישראל' (כתר וספריית היהדות החילונית, 2006).