“הגוף שלנו הוא נכס מתכלה ולכולנו יש תאריך תפוגה אך בכוחנו להאריך את חיי המדך שלנו!
מידי פעם אני עושה אתנחתא בין הפרוזות ועוברת לספר עיון-בריאותי.
הספר הזה ממוקד לבריאותה של האישה.
מה יש במנפאוזה שנכתבים עליה לא מעט ספרים ומבוצעים אין ספור מחקרים?
"מנופאוזה"- מפרידה בין תקופת הפוריות של האישה לשליש השלישי של החיים וכמו שאומרים הגברים, יש את האישה שלפני המנופאוזה והאישה שאחרי המנפאוזה.
המחקרים מוכיחים שההורמונים משפיעים עמוקות על התנהגותנו והרגשתנו ולמעשה מהווים את הכוח המניע שלנו.
מה קורה לנו כאשר השחלות מחליטות לצאת לגמלאות? מסתבר שעם יציאתן של השחלות לגמלאות הנשים סובלות מתסמינים של חום פנימי, עצבנות, נדודי שינה, קור פתאומי, תאבון מוגבר, חולשה וכו.
מעניין שהמחקרים מראים שנשות המערב סובלות יותר מתסמיני המנופאוזה מאשר הנשים האסיאתיות.
אם כך מה הסיכונים בנטילת הורמונים?
מסתבר שההורמונים אסטרוגן והפרוגסטרון אינם רק הורמונים שמשפיעים על הביוץ והרבייה, אלא גם על התפקודים הקוגניטיביים.
בחצי השני של החיים אנחנו צריכות לשאול את עצמנו:
מה מעלה חיוך על פנינו?
מה החלום הכמוס שלנו?
אולי כדאי ללמוד שפה נוספת?
אולי ללמוד לרקוד?
במה אני טובה?
למה אני משתוקקת? וכך הלאה...
האם הפחד מכישלון מונע מהתחייבות כלשהי? יש להסיר את כל התחושות של פחד ממוות, זקנה ו/או להרגיש חסרי תועלת. הטמעת תחושות מהסוג הזה מונעים מינוף רגשות חיוביות.
מלבד הצד הנפשי והרגשי הלחץ מגביר את המחלות והמערכת החיסונית נחלשה והופכת להיות פגיעה יותר לחיידקים ולמחלות.
צירוף המילים נפש בריאה בגוף בריא אינן סתם מילים.
בחצי השני של החיים יש לשמור על רמת סרוטונין גבוהה שכן, חוסר בו משפיע על מצב הרוח וגורם לחרדות, דיכאון, פאניקה, כאבי ראש ונדודי שינה.
אין לפחד מהכישלון וללמוד להגיד "כן"...
הדבר המפחיד הוא שפתאום שוכחים שמות של אנשים, מקומות , את הסיסמא ליד הכספומט ואין מושיע... הכי הזוי למצוא פתאום את הסוכר בתוך המקרר במקום במזווה, ו/או את משחת השיניים במקפיא.... 
אם כך כיצד מאמנים את המוח ושומרים על גמישותו?
אני כבר יכולה לספר לחברים שקוראים - לקריאה יש חלק לא מבוטל בגמישות המוחית שלנו...
לאורך כל הספר ג'יל שו ראדוק מעניקה טיפים איך לשמור על גמישות הגוף, העור הנפש והמוח.
התנדבות, לעזור לאחר, לבצע פעילות מנטלית, להתעסק בתחביבים, התעמלות אירובית, תרגילי כוח, כושר ולומר יותר כן מאשר לא חשובים לא פחות מויטמינים.
ניכר שהסופרת עשתה כאן עבודת מחקר מעמיקה, יחד עם זאת הספר הזה הוא לא יצירה אומנותית, אך בהחלט נותן תשובה לשאלות איך להפוך את המחצית השנייה של החיים ליותר איכותית.
זהו ספר נהדר, אופטימי שנותן טיפים נפלאים.
יופי של ספר, טוב שיימצא ליד המיטה לעיון בו בין פרוזה לפרוזה.
ממליצה בחום ומאחלת לכולנו שאולי נצליח לעשות כמה שינויים כדי להגיע ליעדים שלנו ולחיות חיים איכותיים בחצי השני שנותר...
אמצו את המשפט: "כל יום שעובר לא חוזר"....
מומלץ בחום ובמיוחד לכל הנשים.
לי יניני”