במלחמת האזרחים בספרד היו מעורבים - בסתר או בגלוי - גורמים זרים, הן מעצמות עולמיות והן אנשים פרטיים שהתנדבו למלחמה, בעיקר בצד הרפובליקני. גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית תמכו בימין הקתולי והמיליטריסטי; בשמאל תמכו ברית המועצות וגם סוציאליסטים וקומוניסטים במערב במאבקם נגד הפשיזם.


בסופו של המאבק ניצח הצד המגובש יותר. פרנקו, מנהיג הימין והכוחות השמרניים, חיסל את הרפובליקה השנייה. מנהיגיה המנוצחים יצאו לגולה ולמעלה מחצי מיליון ספרדים נהרגו בקרבות, הוצאו להורג או מתו ברעב ובמחלות. אבל גם המשטר האותוריטרי שייסד פרנקו לאחר שניצח, נעלם לאחר מותו של פרנקו ב־1975.


ד״ר יצחק אביב מבקש להסביר בספרו זה את המאבק הממושך על זהותה הלאומית של ספרד, שנפתח עם פלישת נפוליאון ב־1808 ונסתיים במלחמת אזרחים בשנים 1936־1939. עם כל חשיבותה הבינלאומית של מלחמת האזרחים כהקדמה למלחמת העולם השנייה, היא הייתה קודם כל מלחמה בין ספרדים על נושאים ספרדיים, ורוב קרבנותיה היו ספרדים.