“"אלג'יר היתה מכורבלת בתוך עצמה, מאזינה. האימה
כרסמה במעיה, המצוקה העכירה את נפשה, והצללים
שחבקו את קירות בתיה- כמו העירו אותה משינה טרופה.
מכאובה של העיר התגולל כשירת טרובדור נוגה כנגד
הגלים שליטפו את הנמל. שבויה בתוגתה ראתה את אמונה
באדם אובד לעד, את דורשי שלומה נמוגים כאדים ברוח..."

בשפה של וירטאוז כותב יסמינה חדרה מסמך מרתק שמגלגל את
סיפור ההיסטוריה המודרנית של אלגיר (או חלק ממנה ליתר
דיוק) -כסיפור מסגרת - שבמרכזו מתואר מהלך חייו של נאפא,
הדמות הראשית של הספר, איך חלומותיו להיות כוכב קולנוע
מתנפצים על רקע המציאות החברתית פוליטית ונסיבות חייו
האישיות והמעבר לפונדמנטאליזם.
השפה מאוד ציורית ומוסיפה נופך דרמטי לסיפור, אך
יסמינה חדרה מתרכז לפעמים בתיאורים שוליים ומפורטים שממחזרים פה ושם את עצמם ומזניח תיאור פסיכולוגי מפורט יותר של הדמות הראשית ומה עובר בה ועליה.
לסיכום, ספר לא קל לקריאה בגלל האינטנסיביות של
השפה הציורית, אך משתלם ומומלץ.”

“מעבר חד מעולם האור לעולם החושך. מהיר, זורם ומצמרר.”